גיבורים ללא מדים - יד שניה
עוד לפני מתקפת 7 באוקטובר נדמָה לעתים הרחוב הישראלי לשדה קרב. ה"חייל" היה נערה בת 17 שנשכבת על אחיה כדי להגן עליו מפני רסיסי טיל בשדרות ונהרגת, אדם בן 79 שנפצע באורח אנוש מדקירות מחבל אך בכוחותיו האחרונים יוצא להזהיר אחרים, או עובר אורח שקופץ אל מימי הירקון המזוהמים כדי להציל חותרת שטבעה. גיבורים ללא מדים מספר את סיפורם של הישראלים שמעשיהם החד־פעמיים דרשו החלטה ופעולה שאינן מובנות מאליהן: להציל חיי אחרים במחיר סיכון חייהם שלהם. סיפורם של אלה שזינקו ממקומם הבטוח כדי להציל את הזולת אל מול טרור רצחני או אל מול פגעי הטבע. צה"ל מעניק צל"שים לחיילים שמפגינים עוז רוח בקרב, אולם האזרחים שפועלים כך, ולעתים משלמים בחייהם, נשארים בצל. גיבורים ללא מדים מתאר ברגישות את סיפור הגבורה האזרחית בישראל משנות ה-50 של המאה הקודמת ועד 7 באוקטובר 2023: רגע ההחלטה, התעוזה, החרטות, המחירים, הפחד מפני נקמת דם, השאלות המוסריות, מיהו הגיבור? היכן גדל והתחנך? ואם היה זה שנית – האם היה זה אחרת? אמילי עמרוסי היא סופרת, מרצה, מגישת רדיו ואשת תקשורת ישראלית. בין היתר חיברה את סדרת רבי־המכר "הפרשה – פרשת השבוע לילדים" (ידיעות ספרים). דב קלמנוביץ' הוא מייסד ארגון "זוכרים" והפצוע הקשה הראשון של האינתיפאדה הראשונה. לשעבר יו"ר הארגון היציג של נפגעי הטרור והאיבה ומייצגם בארץ ובעולם, ומשנה לראש עיריית ירושלים.
בעבור חלק גדול מהציבור החילוני נשים חרדיות הן בבחינת חידה מוחלטת. הן מסקרנות חילונים וליברלים, אולי בעיקר נשים, שמתקשים להבין אותן: הן נתפסות גם כקורבנות של חברה דתית אולטרה־שמרנית וגם כקטליזטור לשינוי חברתי־פוליטי בתוך המגזר החרדי עצמו. אז מה באמת קורה שם מעבר למחיצה המפרידה בין נשים לגברים בציבור החרדי? מדוע נשים מופנות לחלקו האחורי של האוטובוס? ממתי חופי רחצה בהפרדה נעשו מובנים מאליהם כל כך? מה הם המנגנונים החברתיים והפוליטיים שבגללם יש החמרה בתקנות הצניעות עד כדי מחיקה של תמונות ושמות של נשים משלטי פרסום? למה הן משתפות פעולה עם הדרתן מהמרחב הציבורי וממוקדי כוח? והאם יש נושאים (דוגמת פגיעות מיניות) שמקוממים אותן והן מוכנות להיאבק עליהם?
המורכבות החברתית־פוליטית של הנשים החרדיות לא פשוטה לפענוח. דת, במיוחד במופע הפונדמנטליסטי שלה, נוטה לטשטש ולהסוות הפעלה של מנגנוני כוח וכפייה כלפי נשים ולשווק אותם לציבור כתגובה הולמת לצרכים דתיים. האומנם אלה הצרכים הדתיים גרידא שקובעים את הקוד החברתי ואת יחסי המגדר בתוך הציבור החרדי? הרי המאבק על הזהות הקולקטיבית של החרדיות מתנהל בזירה פוליטית תוססת ובהקשרים של יחסי כוח.
באסופת מאמרים זו מובאים ממצאים של חוקרות.ים מתחומי המשפט ומדעי החברה, שדנו וניתחו אירועים בולטים ומגמות עכשוויות המקובלות בציבור הנשים החרדיות בישראל. נוסף על כך ערכנו סקר בקרב חרדיות כדי לברר את העמדות שלהן בנושאים מהותיים הנוגעים לעתיד המדינה וגם כדי להבין כיצד הן עצמן תופסות את יחסי הכוחות בין נשים וגברים בציבור החרדי.
המחיר שלנו:
40
₪
"שמי דניאל פרל... אבי יהודי. אמי יהודייה. אני יהודי... מצד אבי אני בא ממשפחה של ציונים... משפחתי דבקה ביהדות; ערכנו ביקורים משפחתיים רבים בישראל; בעיר בני - ברק, בישראל, יש רחוב על שם סבו של אבי..." דניאל פרל, כתב ה'וול סטריט ג'ורנל', נרצח באכזריות ב - 31 בינואר 2002 לאחר שנחטף שמונה ימים קזדם לכן בידי קבוצה של "מטורפי אל" בקראצ'י. אלה היו ככל הנראה מילותיו האחרונות, כפי שנשמעו על גבי קלטת הווידיאו המתעדת את מותו שנשלחה למערכות העיתונים בעולם והופצה באינטרנט. כשהוא רדוף על ידי תמונות הרצח האכזרי הזה, החליט ברנאר - אנרי לוי, האינטלקטואל הצרפתי - היהודי הנודע, לחקור את הפרשה ולצעוד בעקבותיהם של דניאל פרל ושל רוצחו עומר שייח'. החקירה ארכה שנה והובילה אותו מקראצ'י לקנדהאר, מסראייבו לניו דלהי, מאיסלאמאבאד לוושינגטון, ללונדון ושוב לקראצ'י. מי באמת הרג את דניאל פרל? מדוע נרצח ומה הספיק לגלות לפני מותו? מאחורי שאלות אלו צפות ועולות גם שאלות אחרות על אודות העולם שבו התאפשר מותו הנורא של פרל: מי הן אותן רוחות רעות חדשות שחושבות שהכול מותר, לא עוד בגלל שאלוהים אינו קיים, אלא דווקא בגלל שהוא קיים, ושהקיום הזה מעביר אותן על דעתן? האם אכן לפנינו התנגשות בין תרבויות או לא, איסלאם אחד או שניים? האם רוח מסעי הצלב והמאבק ב'ציר הרשע' הם התגובה הראויה? האם צריך להשלים עם כישלון האוניברסליות, עם הרצון לנקמה כלל - עולמית? ברנאר - אנרי לוי, פילוסוף, סופר ועיתונאי יצא לחקור את נבכי הפלנטה האיסלאמיסטית. ספרו מציע לנו תמונה מודרנית של הרוע, מפה עדכנית של הגיהנום החרישי הזה, הגדוש מקוללים חיים, שבו נרקחות האפוקליפסות הבאות שלנו. מי הרג את דניאל פרל? הפך עם צאתו לאור לרב מכר ענק בצרפת ובארצות הברית. הספר זכה בפרס 'ספר העיון הטוב לשנת 2003' של ה - Publishers Weekly.
המחיר שלנו:
35
₪
אישיותו של א“ד גורדון, שהפך לאגדה עוד בחייו, הייתה ממגנטת, ורבים מבני דורו, צעירים ובני נוער, ביקשו להתקרב אליו. מבחינתם הוא היה מופת לכוח רצון, למימוש עצמי ולחיבור עמוק אל העם היהודי ואל ארץ–ישראל. אף על פי שלא כולם הבינו את הגותו, המגע עימו היה מקור לעידוד ולהשראה. מאז מותו של א“ד גורדון, נכתבו ספרים אחדים המנסים להנגיש לציבור את הגותו, אבל הספר הזה אינו אחד מהם. אין בו כל כוונה לבאר והוא גם אינו ביוגרפיה. סיפור חיים הוא קודם כול סיפור, וככזה הוא מנסה להיות תחליף למגע אישי עם אדם יוצא דופן, מורה רוחני משכמו ומעלה, אשר ליחו לא נס, ועד היום מצויים בינינו צעירים וצעירות השואבים ממנו השראה. גלילה רון–פדר-עמית התוודעה לא"ד גורדון באמצעות מתנדבי ´השומר החדש´, אשר כמו קבוצות רבות נוספות, לומדים את משנתו. להפתעתה גילתה שכל מה שידעה עליו מפי השמועה אינו נכון. הוא לא היה "סוציאליסט" והוא מחה נגד חגיגות האחד במאי, הוא לא היה מאבות התנועה הקיבוצית, אלא שאף לקהילות המאפשרות מימוש עצמי של כל יחיד. הוא לא ייסד את "דת העבודה", אלא התנגד למושג הזה שנקשר בשמו. הוא היה בעל תודעה יהודית חזקה וקשר עז לספרות ולמסורת היהודית. הספר העורג מלווה את א"ד גורדון מילדותו ועד יומו האחרון, והוא מצטרף לסיפורי החיים שכתבה גלילה רון–פדר-עמית, ביניהם: ´בעוז ובהדר´ - סיפור חייו של מנחם בגין, ´אומרים אהבה יש´ - סיפור חייו של חיים נחמן ביאליק ו´באור ובסתר´ - סיפור חייו של זאב ז´בוטינסקי.
המחיר שלנו:
45
₪