בהשפעת גל "מחאות הפייסבוק" בעשור השני של המאה ה-21, הציב פוסט אנונימי, שהתפרסם בפייסבוק בבחירות 2013, דרישה של נשים חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות. הפוסט פרץ את סכר השתיקה וחולל לראשונה בישראל מאבק של נשים חרדיות לייצוג פוליטי. איך צומחת מחאה דמוקרטית-פמיניסטית במהותה בחברה השוללת את ערכי הדמוקרטיה? בחברה פטריארכלית, שהפרדה בין גברים ונשים היא ערך מרכזי המגדיר את זהותה ואת אורחות חייה של האישה, בחברה שבה "פמיניזם" היא מילת גנאי? בחברה שבה המשפט "כל כבודה בת מלך פנימה" מאומץ כקוד צניעות וכהצדקה להדרת נשים מהמרחב הציבורי? בחברה שבה הממסד שולט על אמצעי התקשורת שממנו מודרות הנשים? סיפור מאבקן של נשים חרדיות פורצות דרך עומד במרכזו של ספר זה. נשים אמיצות ומרתקות, שהשמיעו את קולן וסדקו את חומת השתיקה סביב אפלייתן. נשים הנאבקות למימוש זכותן האזרחית להיבחר ונגד הדרתן מהשיח הציבורי, מהעשייה הפוליטית וממוקדי הכוח בחברה החרדית. הספר אוצר בתוכו סיפור על נחישות ומנהיגות של קומץ נשים חרדיות, שאימצו את האינטרנט ואת הרשת החברתית פייסבוק כדי לעקוף את הדרתן מהתקשורת החרדית הממסדית. נשים שהיה בהן העוז לנסות לחולל שינוי למרות ההתנגדות הפנים-חרדית והמחירים האישיים הכבדים הכרוכים בכך. הספר בוחן את היוזמות השונות במאבק לייצוג פוליטי במערכות הבחירות בשנים 2013 ו-2015 ובמרכזן – מחאת הפייסבוק של "לא נבחרות לא בוחרות" וייסודן של שתי מפלגות נשים חרדיות. הוא מתמקד בשיח התקשורתי, ובה בעת משרטט את תהליך התהוותה של מנהיגות פוליטית של נשים חרדיות. מתוקף הדרישה לייצוג פוליטי, התמודדו הנשים עם אימוץ רעיונות פמיניסטיים-ליברליים הסותרים את זהותן החרדית. פעילותן הניחה את התשתית הראשונית לצמיחתו של פמיניזם חרדי. ד"ר אורלי צרפתי היא חוקרת תקשורת, ומרצה בכירה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. עיקר מחקרה מתמקד באמצעי התקשורת בחברה החרדית, בתקשורת ומגדר ובתקשורת ומחאה. ספרה מאוסלו עד ההתנתקות – המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב"ד ראה אור בהוצאת הספרייה הציונית ואוניברסיטת ת"א. מייסדת ועורכת (שותפה) של "מגדר – כתב עת אקדמי ופמיניזם".
בעבור חלק גדול מהציבור החילוני נשים חרדיות הן בבחינת חידה מוחלטת. הן מסקרנות חילונים וליברלים, אולי בעיקר נשים, שמתקשים להבין אותן: הן נתפסות גם כקורבנות של חברה דתית אולטרה־שמרנית וגם כקטליזטור לשינוי חברתי־פוליטי בתוך המגזר החרדי עצמו. אז מה באמת קורה שם מעבר למחיצה המפרידה בין נשים לגברים בציבור החרדי? מדוע נשים מופנות לחלקו האחורי של האוטובוס? ממתי חופי רחצה בהפרדה נעשו מובנים מאליהם כל כך? מה הם המנגנונים החברתיים והפוליטיים שבגללם יש החמרה בתקנות הצניעות עד כדי מחיקה של תמונות ושמות של נשים משלטי פרסום? למה הן משתפות פעולה עם הדרתן מהמרחב הציבורי וממוקדי כוח? והאם יש נושאים (דוגמת פגיעות מיניות) שמקוממים אותן והן מוכנות להיאבק עליהם?
המורכבות החברתית־פוליטית של הנשים החרדיות לא פשוטה לפענוח. דת, במיוחד במופע הפונדמנטליסטי שלה, נוטה לטשטש ולהסוות הפעלה של מנגנוני כוח וכפייה כלפי נשים ולשווק אותם לציבור כתגובה הולמת לצרכים דתיים. האומנם אלה הצרכים הדתיים גרידא שקובעים את הקוד החברתי ואת יחסי המגדר בתוך הציבור החרדי? הרי המאבק על הזהות הקולקטיבית של החרדיות מתנהל בזירה פוליטית תוססת ובהקשרים של יחסי כוח.
באסופת מאמרים זו מובאים ממצאים של חוקרות.ים מתחומי המשפט ומדעי החברה, שדנו וניתחו אירועים בולטים ומגמות עכשוויות המקובלות בציבור הנשים החרדיות בישראל. נוסף על כך ערכנו סקר בקרב חרדיות כדי לברר את העמדות שלהן בנושאים מהותיים הנוגעים לעתיד המדינה וגם כדי להבין כיצד הן עצמן תופסות את יחסי הכוחות בין נשים וגברים בציבור החרדי.
המחיר שלנו:
40
₪