ילדים בוגרים להורים חסרי בגרות רגשית - לינדזי ק. גיבסון
אם גדלתם בצילו של הורה חסר בגרות רגשית, בלתי נגיש או אנוכי, ייתכן שאתם חווים תחושות מתמשכות של כעס, בדידות, בגידה או נטישה. אתם אולי זוכרים את הילדות כתקופה שבה הצרכים הרגשיים שלכם לא זכו למענה, הרגשות שלכם נענו בביטול, ואולי, במאמץ לפצות על ההתנהגות של הוריכם, לקחתם על עצמכם אחריות גדולה מדי ביחס לגילכם. כל הפצעים הללו הם פצעים שניתן לרפא, על מנת שתוכלו להמשיך הלאה בחייכם.
בספרה פורץ הדרך, הפסיכולוגית הקלינית לינדזי ק' גיבסון חושפת את טיבם ההרסני של הורים חסרי בגרות רגשית. במהלך הקריאה בספר תבינו כיצד הורים מסוג זה נוטעים בילדיהם תחושה של הזנחה, ותגלו דרכים שיאפשרו לכם להחלים מהכאב ומהבלבול שהביאה עליכם תקופת הילדות. כאשר תצליחו לשחרר את עצמכם מחוסר הבגרות הרגשית של הוריכם, תוכלו לשלוט באופן שבו אתם מתַקשרים איתם, לשקם את הטבע האמיתי שלכם עצמכם ולהימנע מאכזבות. לבסוף, תלמדו לכונן מערכות יחסים חדשות וחיוביות בדרך לחיים טובים יותר.
עניינו של הספר שלפנינו - הערות לשוניות בפרשנות רב סעדיה גאון לספרי המקרא – הוא תרגומו ופירושו הערבי־היהודי של רב סעדיה גאון לספרי המקרא, וליתר דיוק – הערותיו בפירושו לאופן תרגומו, הערות שמהן מצטיירת תמונה חדשה של היחס להבנת המקרא ושל התגבשות הדקדוק של הלשון העברית. יצירתו הספרותית־הרבנית השופעת והמגוונת של רב סעדיה גאון (מצרים-ארץ ישראל-בבל, 892–942) חוללה מהפכה עצומה בספרות עם ישראל בדורו, והשפעתה המרובה נמשכה דורות רבים לאחר מכן בקרב כל קהילות ישראל, שחיו במרחב של התרבות הערבית־המוסלמית – בארצות המזרח, בצפון אפריקה ובספרד. למעשה, רב סעדיה גאון הוא שגיבש את האסכולה התרבותית הידועה בשם תרבות ערבית־יהודית. עניינו של הספר שלפנינו הוא תרגומו ופירושו הערבי־היהודי של רב סעדיה גאון לספרי המקרא, וליתר דיוק – הערותיו בפירושו לאופן תרגומו, הערות שמהן מצטיירת תמונה חדשה של היחס להבנת המקרא ושל התגבשות הדקדוק של הלשון העברית. ד"ר איילת כהן היא מרצה וחוקרת של הלשון העברית באוניברסיטת חיפה, בחוג ללשון עברית ובלימודי היסוד בלשון העברית במכללה האקדמית גורדון בחיפה ובמכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה. בעלת ניסיון עשיר בהוראת הלשון העברית על רבדיה השונים, הבעה והבנה ואוריינות עברית אקדמית. מחקריה עוסקים בלשון הערבית־היהודית של ימי־הביניים ובתרבותה, ובעיקר בפרשנות המקרא שנכתבה בלשון זו בימי־הביניים. מרבית ממחקריה הוקדשו להערות הלשוניות בפרשנות רב סעדיה למקרא. ד"ר כהן רואה בהוראה שליחות עליונה. אוהבת מאוד ללמד ומובילה לומדים ואנשי חינוך רבים.
המחיר שלנו:
104
₪
"אם עולמנו החדש והמופלא נעשה מסוכן יותר בשל הטכנולוגיה המודרנית ההרסנית, הרי הקבועים העתיקים של דינמיקת המלחמה ושל טבע האדם מסבירים היום עוד יותר מבעבר מדוע ומתי עלולות לפרוץ מלחמות של השמדה סופית." תושבי תבאי, העיר שנמצאה בלב התרבות והמיתוס היווני, היו בטוחים שהאתונאים והספרטנים יבואו לעזרתם מפני המלך המוקדוני החדש. קרתגו הכנועה והמכווצת לא העלתה על דעתה שהרומאים יתעקשו למעוך אותה עד הסוף. קונסטנטינופול, בירת האימפריה הרומית המזרחית ומרכז הנצרות האורתודוקסית, החזיקה מעמד אלף שנה וביצוריה היו עמידים בפני כל פלישה. וארנן קורטס, ספרדי שנקלע לסיטואציה, לא חשב שישמיד עם 1,500 לוחמיו את טנוצ'טיטלאן, עיר הענק המפוארת, הגדולה באמריקה כולה. אבל זה קרה. ארבע התרבויות המשגשגות הללו ניתנו במצור, הוחרבו, הושמדו והיו כלא היו. ארבעתם היו יכולות לשרוד באמצעות כניעה משפילה או דיפלומטיה מחוכמת. מדוע התנגדו? מה היו השגיאות האסטרטגיות או המחדלים הפוליטיים המשותפים להן? ומה ניתן ללמוד מאסונותיהן, בהינתן שהשמדה של עיר בירה וכיליון של תרבות אינם הדרך שבה נגמרות רוב המלחמות? בספר מלחמה. סוף בוחן ויקטור דייוויס הנסון את ארבעת האירועים הנוראים, מנתח נסיבות ותרחישים, ומפיק לקחים. · כיצד דרדרו שמועות סרק את תבאי אל סופה? · מה מלמד המקרה של קרתגו על ערכם של הסכמים? · מה למדו הביזנטים על הישענות על חברים בעת צרה? · האם, לנוכח חורבן האצטקים, טכנולוגיה תנצח תמיד כמות? ויקטור דייוויס הנסון הוא עמית בכיר להיסטוריה צבאית ולימודים קלאסיים במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד, ופרופסור אמריטוס ללימודים קלאסיים באוניברסיטת מדינת קליפורניה. חיבר יותר מעשרים ספרים, בתוכם ניצחון המערב שהופיע בעברית בספריית שיבולת.
המחיר שלנו:
59
₪
קווים חוצים גבולות אינו רק שמו של הספר, אלא תיאור מדויק של מהות הקריקטורה הערבית עצמה: קו המבקש לפרוץ גבולות, לערער על מוסכמות, לחדד מתחים, ולעיתים אף להסית. זהו כלי עוצמתי, שבכוחו לשרטט תודעה ולעצב נרטיבים פוליטיים וחברתיים. עוצמתה של הקריקטורה גוברת בעידן הדיגיטלי, שבו דימוי אחד מסוגל לחדור לתודעה של קהלים רחבים בתוך רגע.
הרעיון לכתוב ספר שינגיש לקורא הישראלי את עולם הקריקטורות הערביות, נבט בי לאחר שנים של כתיבת הבלוג שלי "הקריקטורה השבועית של עידית" – מיזם מחקרי, שנועד לחשוף לפני הקוראים את הלך הרוח הערבי באמצעות שפה חזותית ישירה, נוקבת ומעוררת מחשבה. אומרים שתמונה שווה אלף מילים, אבל קריקטורה – ובעיקר בעולם הערבי, שבו חופש הביטוי מוגבל ולעיתים מדוכא – שווה אלף תמונות. היא אף משמשת כלי ויזואלי "עוקף צנזורה" להבעת הזעקה הבלתי נשמעת של הציבור.
באמצעות ספר זה אפשר לראות כיצד כמה משיכות מכחול פשוטות מסוגלות לעורר צחוק או זעם, לחזק זהות או לפרק אותה ולנווט את התודעה הקולקטיבית של מיליוני אנשים. זו הזמנה למסע בין קווים, שחוצים גבולות – גאוגרפיים, פוליטיים ורגשיים – ולמפגש בלתי אמצעי עם תרבות, שמדברת לא רק במילים, אלא גם, ואולי בעיקר, בתמונות.
עידית בר
כל אדם במדינה הזאת צריך להכיר את השפה שבה מדברים שכנינו. אולי לא ברמה של עידית, שמצליחה להתווכח בערבית קולחת בערוצים ערביים שונים, להתמודד עם מנחים עוינים ותועמלנים אכולי שנאה, ובכל זאת לשמור על קור רוח. היא אף מראה עד כמה היא שולטת גם בכל הגינונים של התרבות הערבית, שכה חשוב להכיר כדי לשרוד במציאות שלנו. הערבית שלה כבר ממש כוח־על, ואני מרגיש שיש מישהו שמגן עלינו – ממש כמו סופרמן.
אבל לעידית יש עוד שפה, שבה היא שולטת היטב: שפת הקריקטורה. הניתוחים שלה ליצירות של הקריקטוריסטים בעולם הערבי פותחים צוהר לנפשם של שכנינו, וחושפים את הפחדים, את התקוות ואת הכעסים, שמסתתרים מאחורי הקווים. לפחות בזכות ספר זה נוכל להתחבר קצת למה שקורה ממש מעבר לקו.
אורי פינק, אומן קומיקס, יו״ר איגוד הקריקטוריסטים והקומיקסאים בישראל
עידית בר , בעלת תואר שני (MA) בלימודי המזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, היא חוקרת ומומחית לחברה ולתרבות הערבית והמוסלמית. מרצה בארץ ובחו"ל, ומעבירה סדנאות בין־תרבותיות לתקשורת אפקטיבית עם העולם הערבי. יוצרת ומפרסמת תכנים בערבית, המציגים נקודת מבט ישראלית, לדוברי ערבית ברחבי העולם. מתראיינת בתקשורת הישראלית, הערבית והבין־לאומית. בוגרת יחידת 8200, עבדה במוסדות ביטחוניים, ומפקחת לשעבר על תוכניות לימודים באגף שפות במשרד החינוך.
המחיר שלנו:
80
₪