בלבול השפות בין המבוגרים לילד - יד שניה
האם הפירושים הם המסייעים בטיפול, או החוויה החדשה שעוברים יחדיו המטפל והמטופל? האם כדי שאנליזה תצליח, על האנליטיקאי לחשוף את צפונות לבו לא פחות מהמטופל? האם הדגשת הפנטזיות בטיפול מסיחה את הדעת מהשפעת הילדות הממשית, על חלקיה הטראומטיים? האם אין סכנה שטיפול יהפוך לטראומה חוזרת, אם האנליטיקאי יטייח את רגשותיו האותנטיים מתוך "צביעות מקצועית"? אלה רק כמה מן השאלות המאתגרות שהציג שנדור פרנצי (1933 - 1873), פסיכואנליטיקאי יהודי הונגרי, שהיה במשך רבע מאה ידיד קרוב, תלמיד, מטופל ועמית של פרויד. בשנות חייו האחרונות התעמת פרנצי עם פרויד, והושמץ כמטורף. אולם בעשרים השנים האחרונות מעוררת עבודתו התעניינות עצומה, ורבים מדברים על הפסיכואנליזה בת זמננו כעל יצירה משותפת של פרויד ושל פרנצי, המתפתחת במרחב שיצרו ההדגשים המתחרים והמשלימים של שניהם. בקובץ זה מופיעים לראשונה בעברית מאמריו החשובים ביותר של פרנצי על הטיפול הפסיכואנליטי, החל ב"הפנמה והעברה" מפלס הדרך, וכלה ב"בלבול השפות בין המבוגרים לילד", מאמרו האחרון והרדיקלי, שפרסומו נמנע במשך שנים. מבוא מקיף מאת עמנואל ברמן סוקר את דרכו הנועזת של פרנצי ואת הדיאלוג רב - התהפוכות שניהל עם פרויד.
כולנו מגנים את השקר, וכולנו משקרים על בסיס יומיומי. האדם הממוצע משקר פעם וחצי ביום, ורבים מאיתנו פתחו את יחסיהם עם בן זוגם לעתיד בשיטפון של שקרים: מחקרים מצאו כי אנשים זרים הנפגשים בפעם הראשונה פנים אל פנים, מספרים שלושה שקרים בעשר הדקות הראשונות של הפגישה. בשנים האחרונות החלו חוקרים מתחומים שונים לחקור את התפקיד המורכב של השקרים בחיינו. הם צפו בילדים משקרים, בחנו מה קורה למוחו של האדם בזמן שהוא משקר, השוו את דפוסי השקר שלנו לאלה של בעלי החיים הדומים לנו ביותר ועוד כיוצא באלה מחקרים, ושינו לחלוטין את כל מה שידענו על שקרים. בספרו שקרנים מלידה מציג איאן לסלי מבט פנורמי על החטא שכולנו חוטאים בו. מהמקום המרכזי שמילא השקר בהתפתחות המין האנושי, דרך היכולת שלנו לזהות שקרנים והחשיבות שיש לרמייה עצמית ברפואה ובהצלחה בספורט, ועד מקומו של השקר באהבה ובפרסומות ובתרבות המערבית. בספר מתוארים מחקרים רבים, והוא משובץ תיאורי מקרה מרתקים: הרופא הצבאי שגילה שהדרך הטובה ביותר לסייע למטופלים היא לשקר להם; המרגל שהביס את גלאי האמת; מעשי הרמייה התמימים של בנו של צ'רלס דרווין; סגן השריף שהתחיל להאמין בכל לבו כי אנס את שתי בנותיו; הבדיות של בוב דילן; הפוליטיקאי הבריטי המושחת שהמציא מרדף עיתונאים שלא היה; הרוצח שנקודות ופסיקים הסגירו אותו ... "מי היה הרמאי בסיפור החטא הקדמון? לא הנחש. הוא רק עודד זוג צעיר ונחמד לאכול מפרי העץ האסור. אם היה שָם מישהו ששיקר באמת, זה היה האל בכבודו ובעצמו. אלוהים אמר לאדם כי ימות ביום שבו יאכל מעץ הדעת טוב ורע. אדם ובת זוגו אכלו מהפרי האסור, אבל לא מתו ביום ההוא וגם לא למחרת, אלא שנים רבות לאחר שגורשו מגן עדן. שנים רבות אחר כך הורה אלוהים לאברהם להעלות לו לעולה את בנו יצחק, ורק רגע אחד לפני שאברהם מילא את ההוראה, דאג האל למנוע את המעשה והודיע לאברהם שכל כוונתו היתה לנסות אותו. ואם אלוהים לא יכול להסתדר בלי לשקר, מי יכול?"
המחיר שלנו:
39
₪