מה לעורכי דין בתקופת המנדט ולמחתרות? מה בין אלה שפעלו באולמות בתי המשפט ובמשרדים ובין אלה שעסקו בהעפלה, בהתיישבות או במאבק מזוין? הייתכן שלמעשה פעלה בארץ ישראל מחתרת עלומה נוספת, מחתרת משפטית? מחקרו השיטתי והמקיף של שמעון-ארז בלום, המבוסס על מקורות ארכיוניים, מסמכים רשמיים ועדויות, מתמקד בעורכי הדין היהודים שפעלו בעשור האחרון ורב-התהפוכות לקיומו של המנדט הבריטי בארץ ישראל, ומגיע למסקנה שאכן, גם את פועלם אפשר לכנות 'מחתרת', הלוא היא 'המחתרת המשפטית' העלומה. עורכי דין בולטים בקהילה המשפטית באותו הזמן עמדו לצד ההגנה, האצ"ל, לח"י וארגונים ציוניים טרום-ממלכתיים נוספים, השתלבו במאבק הלאומי הסוער שהתחולל בארץ ישראל בשנים 1947-1938 ופעלו במעין מחתרת משלהם. בלום מתמקד בשבע פרשות חשובות שבהן יעצו וייצגו עורכי דין ציוניים נאשמים במשפטי המחתרות, ההעפלה והקרקעות, ודרכן דן בסוגיות של אתיקה מקצועית, משפט ולאומיות ובדרכי פעולתם. עורכי הדין הללו נרתמו לשנות את יחסי הכוח, את ההייררכיות ואת הסדר החברתי המפלה שהתקיים אז בארץ ישראל, אף שלא אחת הזדהותם האידאולוגית ומחויבותם המקצועית לא התיישבו זו עם זו. עורכי הדין מקס זליגמן, מקס קריצ'מן, דב יוסף, פיליפ ג'וזף, יעקב שמשון שפירא, מרדכי עליאש, אשר לויצקי, דוד גויטיין, יעקב סלומון, אהרן בן-שמש ואחרים התמודדו עם דילמות מעשיות הרות גורל ונדרשו להכריע בהתנגשויות בין חוק ומשפט, מטרות הציונות ומוסר. הנהגת היישוב ראתה במשפט כלי בעל חשיבות מעשית במאבק הלאומי במרבית תחומי פעילותו. חברי המחתרת המשפטית ייצגו את העניין הציוני גם כאשר הייתה זו בבירור עשייה בלתי חוקית או על גבול החוקיות, וסייעו למאבק הציוני בתושיה ובכישרון משפטי.
שם יצרן
אוניברביטת בן גוריון
נשות הפרברים כולל סיפורים המהווים תיעוד אנושי מרגש על חייהם של משפחות שעלו מארצות ערב לפני קום המדינה ואחריה (מתימן, סוריה, פרס, עירק ועוד..).
משפחות שחיו ברווחה בארץ מוצאם, נשים וגברים בעלי מקצועות מכובדים, הגיעו לישראל חסרי כל, לאחר שסבלו מרדיפות וקשיים.
הם נאלצו להשאיר את כל רכושם מאחור, לפי בקשת השלטונות ולהתחיל בחיים חדשים.
בלב הסיפורים, עומדות נשים שהתגלו במלוא כוחן ואומץ ליבן. כאילו חיכו לימים קשים כדי להראות את גדלותן.
עזרו לראשונה בפרנסת המשפחה, הסתדרו עם המעט שיש ולמדו לכלכל את המשפחה בחוכמה.
הצליחו באומץ ליבן למצוא דרך לממש את חייהן למרות הקשיים. היו מוכנות להוריד מכבודן ולנסות הכול כדי להביא צאצאים לעולם.
שמרו על שלמות המשפחה ועל השכלת הילדים, שהייתה חשובה בעיניהן מאד.
הסיפורים ב"נשות הפרברים" שזורים בחיי ההווי בשכונות, בשכנות טובה ובאמונות של התושבים שבאו מקיבוץ גלויות.
יפה גדעוני ( 1955 ) נולדה בשכונת התקווה בתל אביב.
מורה ופעילה חברתית. זהו ספרה הרביעי.
המחיר שלנו:
71.20
₪
מתקומה לשואה חוזר לעשור דרמטי בספרות העברית, ומשרטט ממרחק הזמן את השפע של השדה התרבותי שצמח בישראל בשנים 1995-1985: את התבססותם של "האחים הצעירים" של סופרי דור המדינה, שניסחו את הנרטיב הלאומי; את הפריחה בספרות הנשים; את צמיחת הסוגה של הבלש, ואת ביטוייה הספרותיים של פוליטיקת הזהויות.
על רקע זה מגדיר יגאל שוורץ מחדש קבוצה שלא סומנה עד כה בספרות העברית, קבוצת "דור יום הכיפורים", סופרים ילידי ישראל שהגיעו לבגרות בימי השבר של המלחמה. בתיאור מקורי, עשיר וגדוש הוא ממפה את כלל ההשפעות המקומיות והבינלאומיות שעיצבו את הדור הזה. את טעמיו, את הבתים והשכונות שבהם צמח, וגם את חולשתו המרכזית, שהוא מכנה "פצלת תודעתית" - סתירה פנימית בין תחושת הכוח שנמשכת עוד מימי מלחמת ששת הימים, לבין תחושות של חוסר אונים שמתעצמות עקב החזרה העיקשת של זיכרון השואה כציר מארגן של זהות ותודעה.
במחקר פורץ דרך זה בוחן שוורץ ברזולוציה גבוהה את התהליכים שהתרחשו באותו "עשור מהפך", וגם את התהליכים שלא התרחשו בו, הבחירות הספרותיות, ההגותיות והאתיות שלא נעשו אך יכלו אולי לשנות את מהלך הסיפור ההיסטורי. זהו מחקר ספרותי רחב יריעה, ובה בעת מסה ביקורתית הנכתבת מתוך מצוקה קיומית ומתוך אחריות אינטלקטואלית. על רקע המשבר הישראלי העמוק שלאחר אירועי 7 באוקטובר, מתקומה לשואה אינו רק מביט לאחור, אלא שואל באומץ מה ניתן היה לעשות אחרת.
- תמי ישראלי
המחיר שלנו:
82.60
₪