המנדרינים של ירושלים - דוד אוחנה

מה מניע נשים – אקדמאיות, משכילות, בעלות משרה מכובדת ונעדרות עבר פלילי, לבצע מעילות ועבירות מרמה? האם ישנם מניעים ונסיבות חיים המאפיינים עברייניות מרמה לעומת עברייני מרמה?

הספרות הקרימינולוגית מרובת מחקרים ודיונים על עבריינות צווארון לבן של גברים, אך קולה של האישה כמעט שאינו נשמע. רק בשנים האחרונות החלו להתפתח מחקרים בעניין עבריינות נשים בתחומי המרמה, שניסו למלא חלל זה, ולבחון באופן מקיף ומעמיק את מקומן של נשים בזירה הכלכלית־פלילית.

במסגרת ראיונות אישיים עם עברייניות ועבריינים שריצו עונשי מאסר בפועל, נחשפים המניעים המרתקים המובילים נשים לעבור עבירות כלכליות — חלקם חופפים לאלו של גברים, אך חלקם ייחודיים ונוגעים לעיתים קרובות למסירות לבני משפחה, ללחצים זוגיים או לחובות רגשיים וחברתיים. התוצאה היא מראה מורכב, מרתק ולעיתים מפתיע, המאתגר תפיסות רווחות על פשיעה, מגדר וכוח. מעבר לניתוח התיאורטי, הספר מזמן את הקוראת והקורא לעיון מחודש בשאלות של מוסר, אחריות ותפקידם של קשרים משפחתיים בחציית גבולות החוק.

ד"ר ספיר כלפון היא עו"ד, פרקליטה בפרקליטות מיסוי וכלכלה (מחוז ת"א), ועוסקת בייצוג המדינה בהליכים פליליים־כלכליים של עבירות צווארון לבן. ד"ר כלפון משמשת כמרצה מן החוץ במכללת נתניה, ומלמדת בנושאי עבירות הצווארון הלבן, קרימינולוגיה ומגדר. נוסף על אלו משמשת ד"ר כלפון כיו"ר (משותפת) בוועדת איסור הלבנת הון וצווארון לבן של לשכת עורכי הדין.

הספר עוסק בזיקה שבין האישה לכישוף, ובאופן שבו הספרות הרבנית ובעקבותיה הספרות הפולקלורית היהודית התייחסו אל האישה ואל אותה זיקה. הדעת נותנת לפי מקורות אלה שנשים לוקות בנחיתות מולדת, וחזקה על נשים מסוימות שתעשינה פעולות הנתפסות ככישוף כמנגנון של פיצוי על תדמית ודיכוי. מן הכתבים עולה שבאופן אינטואיטיבי האישה מבצעת פעולות מסוימות מפני שבטבעה היא שואפת לנקום, להרע, לבטא את עצמיותה ולהעצים את כוחה לנוכח העולם הגברי.

בספר אנו מבקשים להתמקד בזיקה המגית של האישה ביצירה הרוחנית היהודית בעיקר בימי הביניים, אולם אנו מתפרסים גם למקורות בעת העתיקה ולהשפעות בימי הביניים ובראשית העת החדשה. החיבור עוסק בכישוף נשי ביצירה היהודית שנכתבה כולה בידי גברים, ונקבעה והופצה באופן חד-צדדי על ידי גברים בלבד. הספר סוקר את אופן הצגת הנשים ועולמן בראייה מאחדת על האמונות והדעות של חכמים בימי הביניים על הכישוף, תוך התמקדות במתח שבין המיסטי-מגי ובין הרציונלי-מדעי, וכפי שהם באים לידי ביטוי בחשיבה ההגותית-הפילוסופית והספרותית. החיבור מציע קריאה פרשנית שונה שעיקרה דפוסים אחדים להבנת המגיה ה"נשית" כביטוי לאחר, של אותו גורם שהוגבלה בפניו האפשרות לבטא את עצמו ולהשמיע את קולו בצורה בלתי אמצעית.