רבי שלום שבזי

בישראל של המאה העשרים ואחת, המגזר החסידי הוא עולם מורכב ורב-השפעה, המונה מאות אלפי חסידים ומונהג על ידי אדמו"רים – מנהיגים כריזמטיים הנתפסים כצדיקים ומחזיקים בכוח כמעט בלתי מוגבל על קהילותיהם. האדמו"רים ה"גדולים" עומדים בראש קהילות חזקות, אוחזים בשליטה על משאבים כלכליים ניכרים ומפעילים השפעה ישירה על המערכת הפוליטית בישראל באמצעות נציגיהם בכנסת. גם האדמו"רים ה"קטנים", שלמרותם סרים חסידים מעטים יחסית, נהנים מגילויי הערצה ומחזיקים בידיהם כוח רב.

הספר המנהיגות החסידית בישראל עוקב אחר התמורות והגלגולים של החסידות בארץ: מן הדורות המייסדים ומשלב השיקום של התנועה עם הקמת המדינה ועד לאתגרים של הדור השלישי בימינו. הספר מתאר כיצד התבססה דמותו של הצדיק כמוקד של סמכות רוחנית, חברתית ופוליטית, ומציג ניתוח יסודי של האופן שבו דוקטרינת הצדיק הוותיקה ממשיכה לעצב את חיי החסידות – מההיבט הרוחני ועד הפוליטי – בישראל של ימינו.

תורים ארוכים לניתוחים ולרופאים מומחים; תחושת חוסר הוגנות; ביורוקרטיה מסורבלת ומתסכלת ואי ודאות - אלו רק חלק מהגורמים שיצרו משבר אמון במערכת הבריאות הציבורית בישראל.
יחד עם זאת, סיפורה של מערכת הבריאות הציבורית אינו עלילה של "טובים" מול "רעים", אלא של מערכת מורכבת גדושה באינטרסים, בתמריצים, בפתרונות אינסטנט של "כיבוי שריפות" ובשפע של רפורמות וטלאים. נוסף על כך, השינויים שחווה החברה הישראלית, מגפת הקורונה והתעצמות השפעתן של הרשתות החברתיות יצרו גלים של דיסאינפורמציה, מיסאינפורמציה ופייק ניוז, אשר הולכים ומכרסמים ברמת האמון של הציבור במערכת הבריאות ובמקבלי ההחלטות.
"מגפת האי-אמון" הוא מורה נבוכים למטפלים ומטופלים במערכת הבריאות הציבורית בישראל. הספר חושף תהליכי קבלת החלטות ואינטרסים חבויים, משקף את האתגרים המגוונים ומציע צעדים מעשיים שבכוחם לחזק את אמון הציבור בה, במנגנוניה וביכולותיה.