עונת המשמישים - אוטוביוגרפיה מדומיינת
הדבר שהטריד את טארק יותר מכול היה אסטרטגיית ההגנה שאימץ בעל הבוסתן. שודדי המשמישים התרבו בעת ההיא, שכן רק ימים ספורים נותרו עד בואו של הסוחר המיועד לקנות את הפרי ולמכור אותו בערים הגדולות ... בשנים הקודמות, בתקופה זו ממש, הצליח לפשוט על הבוסתנים למרות השמירה הכבדה, ולשדוד מלוא חופניים מהפרי המיתולוגי. חלק מהפירות היה זולל בעצמו ואת השאר היה מחלק לחברי כיתתו. בשנה שעברה פרץ לבוסתן של אבו-לִִבְְּדֵֵה, אכל ככל יכולתו מהמשמישים, ויצא בשן ועין. הרומאן עונת המשמישים מקים לחיים את המיתולוגיה של פרי גן העדן, על עונתו הקצרה והכמיהה אליו. זוהי ביוגרפיה מדומיינת על אדם וטבע, במקום שבו הטבע הוא חלק בלתי נפרד מן התרבות. עלילת הספר נעה בין עבר להווה, ותנועתו מכניסה אותנו לעולמו הפנימי של גיבורו טארק, לעומק תודעתו, לזיכרונות ילדותו באֻֻם אלפחם, אך גם ממפה את התמורות שחלו במקום בעשורים האחרונים – תמורות המתגלות בחדות לעינו כשהוא שב אליו לאחר היעדרות ממושכת. הכפר גדל, אך כמו הרבה כפרים פלסטיניים אחרים, המכונים ברשומות "ערים", הפך למרחב מגובב נטול מרכזים עירוניים או תשתיות, המורכב ממתחמים גדולים וחסרי פשר. ספרו של אגבאריה מציע מסע נוסטלגי שחותר תחת עקרון הנוסטלגיות, ומתמקם במרחב העמום שבין האוטופי לדיסטופי. עונת המשמישים הוא הרומאן הראשון שנכתב על אֻֻם אלפחם, והוא שזור בהיסטוריה של הארץ וברבדים המיתולוגיים של המקום במאה השנים האחרונות. "הרומאן המיוחד הזה מבוסס על שני מהלכים סותרים באופן מהותי. האחד הוא מעשה של קינה על העבר שאיננו, והשני הוא מעשה של התנגדות לקינה".
לימודי המזרח התיכון הישראליים צמחו בראשיתם מתוך המזרחנות האירופית-הקלאסית אך עד מהרה השתנה אופיים. הלימודים השתלבו בדפוסים חדישים של מדעי הרוח ומדעי החברה ותכניהם הושפעו מהימצאותה של ישראל בתוך המזרח התיכון ומעמידתה מול האתגרים הקשורים ביחסיה עם הארצות השכנות. בהתאם לכך מכוונות פעילויות החוקרים המוצגות בספר לשני יעדים משולבים: העשרת הידע האקדמי בתחום הזה והעמקת ההכרה של עמי האזור האמורה לכוון התנהלות נכוחה של ישראל כלפיהם. הספר מביא את סיפורם של לימודי המזרח התיכון בשמונה אוניברסיטאות ושש מכללות, וכן במכוני המחקר הקשורים בהן. הוא מציג את הדיונים שהתנהלו בקרבם על מהות המקצוע את הפעולות הנעשות בהם במחקר, בהוראה ובשירותים לחברה.
שמעון שמיר רכש את התמחותו ואת תוארו באוניברסיטאות ירושלים ופרינסטון. באוניברסיטת תל אביב הוא כונן את החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואת מכון המחקר הצמוד אליו, ובמצרים ייסד וניהל את 'המרכז האקדמי הישראלי בקהיר'. פירסם מחקרים על האימפריה האוסמאנית, הארצות הערביות ויחסי ישראל־ערב. את מומחיותו יישם בתפקידים ממלכתיים, בין השאר כשגריר במצרים ובירדן.
המחיר שלנו:
101
₪
לאחר גילוי הביקוע הגרעיני החלו הגרמנים, ראשונים בעולם, במיזם להפקת אנרגיה מאורניום, פרויקט שיכול היה להוביל לפצצת אטום בידיו של היטלר. גם לאחר סילוק המדענים היהודים מהרייך השלישי נותרו בה קבוצות מדע מהמובילות בעולם, ובראשן עמד ורנר הייזנברג. עד 1941 חלה התקדמות מבטיחה שעוררה חרדה במערב. אולם על אף קיום משאבים ומאמץ רב־מוקדי עד לתום המלחמה, לא הוצתה תגובת שרשרת גרעינית.
נושא זה זכה לשפע של סרטי תעודה, ספרים ומאמרים, חלקם מנוגדים וסותרים. אז מה התרחש שם? מה השתבש בדרך?
מניע מרכזי לכתיבת הספר נעוץ ברצון המחבר לתהות על הפער המפתיע שבין המתבקש מפרויקט אטומי צבאי ובין מהלכים תמוהים של הייזנברג ועמיתיו.
על בסיס עבודת מחקר באוניברסיטה, שפע פרסומים ומסמכים מקוריים שנחשפו על ידי המחבר בארכיוני גרמניה, ספר מעמיק ורב־רבדים זה חודר אל נבכי ההתנהלות של מדעני הגרעין של גרמניה לפני המלחמה, במהלכה ואחריה. הספר עוקב אחר פרויקט האורניום, ובמקביל משרטט את חיי השגרה, את מרווחי הבחירה של המדענים במרחב השליטה הנאצי ואת אופן השתלבותם בו. משקל רב ניתן לקהילות המדע ולמכוני המחקר, לתהליך השיקום אחרי המלחמה ולאופן התמודדותם של אותם המדענים עם עברם.
בתום הניתוח המקיף ניתנת תשובה בהירה וממוקדת לשאלה שבכותרת הספר.
רקע מדעי ונגיש מוצג בפרק נפרד, כמו גם מסלול לסיור באתרי הגרעין הקיימים עד היום באזור ברלין.
המחיר שלנו:
96
₪