מגמות חדשניות במנהל ובמדיניות החינוך
אסופת מאמרים זו נכתבה לזכרו של פרופ' דן גבתון. פרקי הספר נכתבו על ידי הקהילה האקדמית העוסקת במנהל ובמדיניות בחינוך אשר עליה נמנה דן: המנחים שתחת הדרכתם כתב את הדוקטורט, עמיתים באקדמיה בארץ ומעבר לים, וסטודנטים לתארים מתקדמים שאותם הנחה דן במסירות רבה. בספר שלושה שערים: השער הראשון מתמקד בחשיבותם של צוותי החינוך בהובלת שינויים ורפורמות חינוכיות בעבר ובהווה; השער השני עוסק בהיבטים מתודולוגים לחקר מדיניות ומנהל החינוך מנקודת מבט ביקורתית, לצד גישות חדשניות; השער השלישי פותח צוהר לדיון במבחר סוגיות בחקר מדיניות חינוכית בימנו. פרקי הספר מצביעים על כך שבחינת תופעות מפרספקטיבה לוקלית, המתייחסת להקשר הייחודי המאפיין את סביבת התהליך החינוכי, מסייעת בהבנת השינויים החברתיים והתרבותיים המתרחשים בחברה. כמו כן, פרקי הספר מדגישים שהובלת שינוי מחייבת שיתוף פעולה בין צוותי הוראה לבין הקהילה שאותה הם משרתים, לצד בעלי עניין בנעשה במוסדות החינוך; מכאן שמגמות של מרכוז הנן יעילות פחות לתפקודן של מערכות חינוך. צוותי החינוך בבית הספר נדרשים לפיכך להיות סוכנים אקטיביים הפועלים יחד עם הקהילות של בית הספר על מנת לספק מענים חינוכיים יעילים לתלמידים, הורים ומורים מתוך נקודת מבט יזמית וחדשנית. העורכים: פרופ' אודרי אדי-רקח – החוג למדיניות ומנהל בחינוך באוניברסיטת תל-אביב – היא חוקרת בתחום של סוציולוגיה ומנהל החינוך; מחקריה מתמקדים בסוגיות של פערים חברתיים, שיפור בתי ספר וקשרי בית הספר והקהילה. מחקריה מבוססים על שיטות כמותיות ואיכותניות. פרופ' יזהר אופלטקה – החוג למדיניות ומנהל בחינוך באוניברסיטת תל אביב – חוקר תהליכים ניהוליים וארגוניים במערכות חינוכיות; מחקריו מתמקדים בהיבטים רגשיים של עבודת המנהל והמורה, קריירות של אנשי חינוך, רפורמות חינוכיות ומנהיגות חינוכית.
מחבר/ת
אודרי אדי-רקח, יזהר אופלטקה
הקהילה החרדית היא אתגר למדינת ישראל. זאת לא האשמה. לא הטחת עלבון. זאת מציאות שצריך להישיר אליה מבט.
הקהילה החרדית מציבה לישראל אתגר מעשי – איך מקיימים כלכלה משגשגת ובטחון, כאשר קהילה הולכת וגדלה מקשה על המשימות האלה.
הקהילה החרדית מציבה לישראל אתגר עקרוני – אילו פנים יהיו למדינה בעוד כמה עשורים, כאשר על פי התחזית רבים מאוד מאזרחיה יהיו חרדים.
יש כאן שאלה על יכולת ההישרדות של ישראל. יש כאן שאלה על החזון והזהות של ישראל.
מכיוון שהקהילה החרדית צומחת במהירות, זו שיחה דחופה, שיש הכרח לקיים, בלי להיבהל, בלי להתלהם, גם בלי לגמגם. ישראלים לא חרדים יגלו, ששיחה כזאת מובילה לשתי דרכים: דרך אחת היא של השלמה – הקהילה תצמח, השפעתה תגדל, התוצאה תהיה ישראל אחרת (שצריך לברר אם תוכל לשרוד). דרך שניה היא של בלימה – ניסיון לשנות את המגמה, ולחתור לעיצוב של מציאות שאינה מאותגרת על ידי הקהילה החרדית (אם זה בכלל אפשרי).
לא קל להשלים. לא קל לבלום. אבל צריך להחליט.
שמואל רוזנר הוא עורך ספרי הקיפוד והשועל , עורך אתר המדד, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי. ספריו הקודמים? #יהדותישראלית: דיוקן של מהפכה תרבותית (עם קמיל פוקס), היהודים: 7 שאלות נפוצות , ושטעטל, בייגל בייסבול: על מצבם הנורא והנפלא של יהודי אמריקה.
המחיר שלנו:
74.60
₪
קשרי ישראל-גרמניה שאחרי נפילת חומת ברלין נבחנים בספר זה בתקופות שלטונם של שלושה קנצלרים: הלמוט קוהל, גרהרד שרדר ואנגלה מרקל. הספר הוא תוצר של עבודת מחקר שהתבססה על מקורות שונים, ובעיקר על עשרות ראיונות שקיים המחבר עם אנשי מפתח בקשרים בין המדינות. חילופי הדורות בגרמניה ותהליך הנורמליזציה הפנימי והבין-לאומי שעברה הרפובליקה הפדרלית בעקבות איחוד גרמניה לא פגעו ביחסים המיוחדים עם ישראל. להפך: בשיאם, בשנת 2008, על רקע החרפת איום הגרעין מצד איראן, הכריזה הקנצלרית מרקל שביטחון ישראל הוא חלק מהאינטרס הלאומי הגרמני. בספר מתוארת תרומתם של היחסים בין המדינות לפיתוחה של מדינת ישראל ולחיזוקה בתחומים חיוניים, ואף להידוק קשריה עם האיחוד האירופי. יחסים אלה עומדים למבחן בעשורים האחרונים, לאחר שגברו חילוקי הדעות בין שתי המדינות בשאלות מדיניות החוץ והתחזקה המגמה השלילית כלפי מדיניות ישראל בסקרי דעת הקהל הגרמנית. כל אלה הציבו סימני שאלה על עתיד היחסים המיוחדים בין שתי המדינות. הגיעה השעה לבחינה היסטורית שיטתית של היחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה המאוחדת. ספרו של טיבור שלו שלוסר מציב פרספקטיבה רחבה, מעודכנת ומגובה היטב בתיעוד בכתב ובעל פה של התפתחות יחסים אלה ברבע המאה שחלפה מאז איחוד גרמניה ב 1990. המחבר מכפיף את היכרותו הישירה כדיפלומט בתהליך המתואר בספר ואת הידע האישי שלו לכללי המחקר ההיסטורי ומספק כך ניתוח ייחודי בשאלת ההמשכיות והחידוש במסכת היחסים הללו, על משמעותם הכלכלית, הבטחונית והמדינית העצומה. (משה צימרמן, פרופסור אמריטוס להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית) איחוד גרמניה עורר בישראל ובאירופה חשש מפני "רייך רביעי". אלא שהחששות התבדו: היחסים המיוחדים בין ישראל לגרמניה דווקא חוזקו בהיבטים חיוניים לישראל, אף שיש גם יסוד לדאגה לעתידם. ספרו של טיבור שלו שלוסר הוא פרי מחקר היסטורי שיטתי ומגוון, המתבסס על תיעוד רשמי, פרסומי תקשורת ועשרות ראיונות שקיים עם מעצבי ומבצעי מדיניות בשתי המדינות. בכל אלו בא לידי ביטוי ניסיונו העשיר כדיפלומט מקצועי אשר הופקד מטעם משרד החוץ על פתיחת שתי קונסוליות חדשות של ישראל בגרמניה, בברלין ב-1991 ובמינכן כקונסול כללי ב-2011. (שמעון שטיין, שגריר ישראל בגרמניה לשעבר)
המחיר שלנו:
94.40
₪