יהודית או דמוקרטית: הממשל הצבאי והמערכת הפוליטית בישראל (1966-1948)
הממשל הצבאי הוקם במהלך מלחמה ופעל במסגרת הצבא, אך קידם יעדים פוליטיים ואידיאולוגיים. ביולי 1948, למחרת כיבושן של לוד ורמלה וערב כיבושה של נצרת, כונן דוד בן-גוריון גוף שנועד לשלוט בפלסטינים שנותרו בשטח מדינת ישראל. מטרותיו העיקריות היו שלוש: להקל על העברת אדמות הפלסטינים לידיים יהודיות; להדיר את הפלסטינים משוקי העבודה ולמנוע מהם להתארגן על בסיס כלל ארצי. הממשל הצבאי קידם יעדים אלה באמצעות מנגנון ביורוקרטי שמנע מהם יציאה ממקום מגוריהם ללא אישור המושל. המנגנון הזה אִפשר למעשה לשלטון לקבוע מי יעבוד ומי יהיה מובטל, מי ירכוש השכלה ומי יזכה לטיפול רפואי. הממשל הצבאי היה שנוי במחלוקת במערכת הפוליטית בישראל, אך עוצמת ההתנגדות לקיומו מותנה לעתים בגלל האינטרסים המפלגתיים והאידיאולוגיים של המתנגדים, משמאל ומימין: מפ"ם, שהתנגדה לו משמאל, לא בחלה בצירוף אדמות מופקעות לקיבוציה; תנועת החרות, שבחלק מהזמן התנגדה לו מימין, לא ראתה פסול בהדרת הערבים משוק העבודה או במניעת התארגנותם. רק מק"י, המפלגה הקומוניסטית מעוטת ההשפעה, התנגדה לקיומו בעקביות. יהודית או דמוקרטית מתאר את הגורמים שעיצבו את יחסה של המערכת הפוליטית לממשל הצבאי, עוקב אחר עוצמתו המשתנה של הוויכוח סביבו, מסביר את התפנית שחלה ביחס אליו בעקבות הטבח בכפר קאסם באוקטובר 1956 וגם את התעצמות המחאה נגדו במחצית הראשונה של שנות השישים. הספר מבקש בין השאר להשיב על השאלה אם החלטת ממשלתו של לוי אשכול לבטל את הממשל הצבאי בדצמבר 1966 נבעה ממאבק המתנגדים, או שמא מן ההכרה שהממשל הצבאי מימש את יעדיו.
בספרו המשטר הישן והמהפכה הוכיח ההוגה הצרפתי אלקסיס דה טוקוויל (1805–1859) שאף כי המהפכה הצרפתית הייתה אירוע המבשר את העידן הפוליטי המודרני, ואף כי הדגימה הלכה למעשה את השיח הדמוקרטי בן זמננו (זכויות אדם ואזרח, אומה, ריבונות העם), בסוגיה אחת היא הלכה דווקא בעקבות המשטר הישן: הקמתה של מדינה ריכוזית. בדומה למשטר הישן אשר ביטל את שרידי השיטה הפאודלית למען חיזוקה של המדינה, חיזקה המהפכה הצרפתית את המדינה ואת המִנהל שבתוכה, וביטלה גופי ביניים ומוסדות עצמאיים, כשהיא עושה זאת בשם העם – הריבון במקום המלך. בעיניו של טוקוויל , ההמשכיות הזאת שבין המשטר הישן למהפכה הצרפתית איננה רק תיאור עובדתי, אלא גם פגם מהותי, המסביר במידה רבה מדוע נפלה הרפובליקה בקלות לידיו של נפוליאון, כעשר שנים בלבד לאחר פרוץ המהפכה. ההכרעה הפוליטית, לטובת השוויון ועל חשבון החירות, טומנת בחובה סכנה הניצבת בפני כל משטר דמוקרטי: ניהול ומשטור החברה האזרחית, תוך צמצום מעורבוּתה והרחקתה מתהליך קבלת ההחלטות. המשטר הישן והמהפכה אינו רק מחקר פורץ דרך בתאוריה פוליטית, אלא שהוא גם משלים את הניתוח שבו פתח טוקוויל בספרו הראשון "על הדמוקרטיה באמריקה", באשר לתנאים הנדרשים ליצירת משטר דמוקרטי ליברלי, שבלעדיהם מרחפת מעליו סכנה לשלטון אוטוריטרי.
המשטר הישן והמהפכה יצא לאור בשנת 1856, ותורגם על-ידי הוד הלוי . נוספו לו אינדקס שמות, מקומות ומושגים וכן אחרית דבר, "שוויון וחירות, מהפכה ומשטר ישן: היֵלכו השניים יחדיו?" על עמדתו החצויה של טוקוויל ביחס למהפכה הצרפתית, מפרי עטו של פרופ' דניס שרביט מהאוניברסיטה הפתוחה, העורך המדעי של הספר.
המחיר שלנו:
68
₪
מה קורה כשקוראים ואוהבים של אהרן דוד גורדון יושבים לכתוב על מה שהגות זו עוררה בהם? התוצאה היא אסופת מאמרים אישית וחדשנית שמציבה את דבריו של גורדון מול שאלות החיים של ימינו.
תשעה עשר כותבים מתחומים שונים חולקים כאן את המפגש שלהם עם עולמו של גורדון - דרך סוגיות של זהות, טבע, חינוך, עבודה, רוחניות, קהילה וחיפוש אחר משמעות. הכתיבה אינה אקדמית אלא מתוך חוויה אישית: כל מאמר הוא שיחה בין הכותב לבין קולו של גורדון, ובין גורדון לבין המציאות הישראלית של היום.
מה שמתגלה בין הדפים הוא הוגה שהיה הרבה מעבר לדמות היסטורית - רדיקלי בתפיסותיו, עמוק בהבנת הנפש, ורלוונטי באופן מפתיע לכל מי שמחפש כיוון ובהירות בתקופה מורכבת.
הספר מלווה בסדרת צילומים מקורית של טבע ואדם, ופונה לכל מי שמבקש מבט חדש ועמוק על שאלות של קיום, חברה ותיקון עולם.
בהשתתפות: אבשלום בן-צבי, אהוד פירר, אודי תמיר, אורית רוזנבליט, אילון שמיר, איתן בולוקן, אלחנן לואיס, גרא טוביה, יעל אילן, יעקב פרידלנד, מוקי צור, משה שנר, נעמה שקד, עינת רמון, ערן שוורצפוקס, צבי גילת, צבי צמרת, שרה שטרסברג-דיין ותחיה עצר.
323 עמודים | הוצאת כביש אחד
המחיר שלנו:
89
₪