עלייתה הנמנעת של האנטישמיות
האנטישמיות הופיעה בשלהי המאה התשע-עשרה כתנועה פוליטית שסחפה המונים. היא הציגה תמונת עולם שלפיה שבט מגובש הנקרא "היהודים" קשר קנוניה למשול בכדור הארץ באמצעות שליטה על שוק ההון הבינלאומי, על המסחר ועל הלוואת כספים, אך בו בזמן פעל להרוס – במזימות מהפכניות – אותה מערכת קפיטליסטית שבה שלט לכאורה. קל לשרטט קו ישר מהחשיבה הפראנואידית הזו במפנה המאות להזיות הרצחניות של הפשיזם במאה העשרים. אבל, טוענת לורה אנגלשטיין, הקו לא היה ישר. לאנטישמיות ככלי נשק פוליטי היו מתנגדים, אפילו במזרח אירופה שבה היו תוצאותיה איומות במיוחד. מנהיגים יהודים שנרתמו למשימה במדינות שונות ובשיתוף פעולה עם אישי ציבור לא-יהודים פעלו למען זכויות היהודים ובהתנגדות נחרצת לרדיפות ולמעשי האלימות נגד יהודים. ברוסיה הצארית והסובייטית, וכן בפולין ובאוקראינה – אזורים שנודעו לשמצה במערב כמרכזי שטנה ליהודים – היו גם מי שראו באנטישמיות נטל מזיק לחברה ולתנועתם. בהקדמה לספר מתארת אנגלשטיין את האופנים השונים שבהם התייחסו אל יהודים באמצעות הדרכים שבהן התמודד יהודי אחד, מוריס גרינפלד, סבה של המחברת, עם התהפוכות של מלחמת העולם הראשונה, המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים בעקבותיה, לרבות גילויי האיבה והאהדה שבהם נתקל בגלגולי חייו. בפרקים הבאים היא חושפת את עמדותיהם – המפתיעות לעתים – של ליברלים רוסים כדוגמת הנסיך סרגיי אוּרוּסוֹב, המנהיג האוקראיני סימון פטליורה והמהגר הפולני בפריז אנדז'יי בובקובסקי. הפרקים בעלייתה הנמנעת של האנטישמיות בוחנים אפוא את הסיבות המורכבות לכך שמנהיגים ואנשי רוח התנערו מהפוגרומים ומההסתה נגד האוכלוסייה היהודית. למהדורה העברית של הספר הוסיפה אנגלשטיין הקדמה קצרה.
"אמא, אין ברירה, מוכרחים לעזוב", הפצירה בת הקיבוץ באימהּ בבוקר ה-7 באוקטובר. השתיים, כמו כמעט כל תושבי חניתה והיישובים בגבול הצפון, עזבו את ביתן בלב כבד. קהילות שלמות נעקרו ונדדו ברחבי הארץ. ישראל יצרה בשטחה הריבוני רצועת ביטחון ריקה מתושבים – אירוע חסר תקדים בתולדות הציונות. במשך שנה נכתשו היישובים הנטושים באש חזבאללה. בצפון שררה תחושה כבדה של הפקרה.הבית בקצה המדינה פורשׂ את הסיפור המטלטל של חניתה מיום הקמתה, סמל ההתיישבות של חומה ומגדל, ועד הפינוי הגדול, המלחמה הקשה בצפון והחזרה המרגשת הביתה. זהו סיפורה של קהילה שורשית, מלח הארץ, ושל כיתת הכוננות הנועזת של חניתה – היחידה שהתעקשה להשאיר בידה את הנשק והצילה את הקיבוץ משריפות ענק במהלך המלחמה.ניצן הורוביץ הוא עיתונאי, יוצר דוקומנטרי ופרשן לעניינים בינלאומיים. לשעבר שר הבריאות וחבר הקבינט, חבר כנסת ויו"ר מרצ. זהו ספרו השני על מלחמת 7 באוקטובר. ספרו הקודם, לכודים – מיגונית הגבורה בצומת רֵעים , זכה לשבחים בישראל ובאירופה.
בשותפות עם יד יערי ויד טבנקין.
המחיר שלנו:
61
₪
הגדות יום העצמאות נכתבו, ועדיין נכתבות, כדי שישמשו בחגיגות משפחתיות או קהילתיות של יום העצמאות בהקבלה להגדה של פסח, שהקריאה בה עומדת במרכז חגיגת ליל הסדר של פסח. הגדות אלה התגבשו למן השנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה והן ממשיכות להיכתב גם היום בידי מחברים שונים, בעבור מגוון של קהלים, כשהן מבטאות עמדות שונות בדבר משמעותה של העצמאות וערכיה.
בספר זה מתוארת ההיסטוריה המורכבת של ההגדות ליום העצמאות ורבות מהן מוצגות כאן כשלצדן דברי הסבר ורקע מפורטים ומעמיקים. אחדות מן ההגדות מובאות פה במלואן ואפשר להשתמש בהן בחגיגת יום העצמאות. בין השאר מובא הנוסח המלא שחיבר הרב שלמה גורן – לאחר שנמצא לקראת הכנת הספר – בתוספת פירוש מפורט, כמו גם נוסח הגדה מעניין שנכתב בארצות הברית והתפרסם באנגלית בשמו, ופרקי קריאה שהציע הרב דוד מישלוב בעקבות הרב גורן והמובאים בספר זה.
אוסף ההגדות הוא תרומה מיוחדת לתרבות העברית שנוצרה ומתפתחת בישראל.
פרופ' אסא כשר הוא פרופסור (אמריטוס) לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, מחבר ספרים ומאמרים רבים במגוון נושאים וקודים אתיים שונים. חתן פרס ישראל לפילוסופיה כללית 2000.
המחיר שלנו:
77
₪