נשות הפרברים - סיפורן של נשים מזרחיות
נשות הפרברים כולל סיפורים המהווים תיעוד אנושי מרגש על חייהם של משפחות שעלו מארצות ערב לפני קום המדינה ואחריה (מתימן, סוריה, פרס, עירק ועוד..). משפחות שחיו ברווחה בארץ מוצאם, נשים וגברים בעלי מקצועות מכובדים, הגיעו לישראל חסרי כל, לאחר שסבלו מרדיפות וקשיים. הם נאלצו להשאיר את כל רכושם מאחור, לפי בקשת השלטונות ולהתחיל בחיים חדשים. בלב הסיפורים, עומדות נשים שהתגלו במלוא כוחן ואומץ ליבן. כאילו חיכו לימים קשים כדי להראות את גדלותן. עזרו לראשונה בפרנסת המשפחה, הסתדרו עם המעט שיש ולמדו לכלכל את המשפחה בחוכמה. הצליחו באומץ ליבן למצוא דרך לממש את חייהן למרות הקשיים. היו מוכנות להוריד מכבודן ולנסות הכול כדי להביא צאצאים לעולם. שמרו על שלמות המשפחה ועל השכלת הילדים, שהייתה חשובה בעיניהן מאד. הסיפורים ב"נשות הפרברים" שזורים בחיי ההווי בשכונות, בשכנות טובה ובאמונות של התושבים שבאו מקיבוץ גלויות. יפה גדעוני ( 1955 ) נולדה בשכונת התקווה בתל אביב. מורה ופעילה חברתית. זהו ספרה הרביעי.
עושָׂה כרצון גופי , ספרה של טלי ברייר , הוא עדות יוצאת דופן, בגוף ראשון, של שורדת אונס והתעללות מינית מתמשכת, עדות הנעשית לשירה אשר כנותה מפלחת לב. עם זאת, אין שירה זו כלי תרפויטי או תיעודי, וגם לא כתב האשָמה, כי אם מעשה ספרותי. ברייר מצליחה לשמור על מרחק מדוד בין עמדת המתבוננת לעמדת החוֹוָה, בין פאסיביות כפויה (ברייר גם חיה עם תסמונת טורט, המהדהדת בספר את אובדן השליטה בגוף) ובין האקטיביות שבעצם מעשה הסיפור. השימוש שלה בלשון המקורות ובמחזורי תפילה מדגיש את כוחה לשמור על גרעין של אמונת־אנוש לנוכח מעשים שאין הדעת סובלת. הכתיבה, השירה, היופי והתפילה הם בידיה אמצעים לקנות מחדש שליטה בגופה ובחייה, לבצר אוטונומיה בעולם ולברוא רובד נוסף של קיום.טלי ברייר , ילידת פתח תקוה 1998, היא בוגרת אוניברסיטת בר אילן בספרות משווה ומדעי הרוח, סטודנטית לטיפול בהבעה־בהקלדה באוטיזם וסייעת בבית ספר לאוטיסטים. עושָׂה כרצון גופי הוא ספרה השני, אחרי מתכון לעוגיות שבורות (צמרת, 2021).
המחיר שלנו:
45
₪
תולדות הנייר כרוכות בתולדות העמים. חומר זה, העשוי סיבים שרוסקו וסודרו מחדש באופן שייטיב עם מגע העט ותבניות המכבש, תמים רק למראה. יעיל לאין ערוך בהשוואה ללוחות הטין, פני האבן, קלפי העור, החרסים והפפירוסים שקדמו לו, הנייר מצעיד את הציוויליזציה קדימה כבר אלפיים שנה. על כן, הנטייה הרווחת לבטל את אשר "נותר על הנייר" כחסר משקל, ולראות ב"פיסות נייר" לא יותר מסרח עודף של מערכות החיים, מטשטשת את חלקו המכריע של הנייר בחיינו. שהרי אותו חפץ – והפיכתו לניירת ברגע שנרשמים עליו מחשבות וחשבונות – הוא המוציא לפועל של כלל תוכניותינו.
הספר על הנייר נדרש לתופעה זו כפי שהיא באה לידי ביטוי בשני מפעלי הדגל של המודרנה: המצאת הקפיטליזם ובניית האומה. הסיפור מתמקם בלשכות המסחר שהתארגנו בארצות הברית במאה התשע-עשרה כדי לנהל את כלכלת השוק; וכן במשרדי המינהל הקולוניאלי שפעלו באותה התקופה בלונדון ובתת-היבשת בדרום אסיה כדי ליצור ישות מדינית בהודו. קריאה באותיות הקטנות של שלטון המכתבה הזה, שכבש את העולם באמצעות עטי מתכת, נוהלי תכתובת וטבלאות סטטיסטיות – לצד פרקטיקות נוספות – חושפת עד כמה המציאות שלנו בנויה על יסודות של נייר.
האם המסך האלקטרוני מבשר את קץ אלפיים שנות ההיסטוריה של הנייר? שאלה זו עומדת במרכז הפרק החותם את הספר, הבוחן את המשך השימוש שלנו ב"עמודים", "דפים" ו"תיקיות" כדי לעמוד על מקומה של תרבות המכתבה בעידן הממוחשב.
פרופ' מיכאל זכים הוא היסטוריון ומרצה באוניברסיטת תל אביב. עם נושאי המחקר שלו נמנים ההיסטוריה של הכלכלה, הסוציולוגיה של הידע, מין ומגדר, הגות מדינית של העת החדשה, תרבות המכונה ותולדות האופנה.
המחיר שלנו:
72
₪