כתוצאה מעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בינואר 1933 , הותנעו מהלכים ייחודיים במפת התיאטרון העולמית בכלל, ובגרמניה ובארץ ישראל בפרט. מהלכים אלה התרחשו בעקבות הגירתם של אנשי תיאטרון רבים, בעיקר יהודים, מגרמניה, אוסטרייה ובוהמיה )ארצות חוג התרבות הגרמנית(לכל מקום שייאות לקלוט אותם. הם הביאו לגלויות השונות את מסורת תיאטרון רפובליקת ויימר, שהייתה זרה עד מנוגדת למסורות המקומיות. בספר זה נבדק ההבדל בין אנשי תיאטרון אשר הכירו בצורך לשנות ולעבד מחזות, ודרך ביצועם, כאשר הם מועלים בחברה בעלת מסורת תיאטרון שונה ולעיתים מנוגדת, לעומת אלה שבחרו לשמר את המהות והרכיבים המקוריים, וכך ליצור "תיאטרון בגלות." לכך סייעה העובדה כי לתיאטרון בגלות היה קהל זמין של יוצאי חוג התרבות הגרמנית שהיגרו אף הם. בספר מוצגים גלגוליהם של עשרות מחזות, הפקותיהם ודרכי התקבלותם או דחייתם בארצות ובתרבויות השונות. מושם דגש על מקומם המרכזי של מפיקים, במאים ושחקנים יהודים בתיאטרוני חוג התרבות הגרמנית, שניכר כבר במפנה המאה העשרים עד סוף מלחמת העולם הראשונה, ואחר כך בימי רפובליקת ויימר ובשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. אנשי תיאטרון, יוצאי חוג התרבות הגרמנית )היקים(, שהיגרו לארץ-ישראל ורצו להמשיך את הקשר עם עולם התיאטרון נתקלו בקשיים רבים. הם פגשו במסורת תיאטרון רוסית-יהודית שהתגבשה בארץ ישראל מסוף המאה ה 19- והייתה זרה לרובם, הם גם נוכחו לדעת כי התיאטרונים המקומיים לא ששו לפתוח דלתם בפניהם וגילו שמחסום השפה הוא לעיתים בלתי עביר. הספר עוקב אחרי קורותיהם והתמודדויותיהם בגלויות השונות ובעיקר במציאות הארץ ישראלית: אחר אלה שניסו להשתלב בתיאטרונים הקיימים, אלה שיזמו תיאטרונים משל עצמם, ואחרים שנטשו וחזרו לארצות מוצאם, גרמניה ואוסטרייה, בניסיון להשתלב בזירה התיאטרונית שלאחר המלחמה. פרופ' (אמריטוס), תום לוי, יליד ברלין ) 1935 ( בעל תואר שני בבימוי מאוניברסיטת ייל ) 1967 ( ודוקטורט בחקר התיאטרון מאוניברסיטת ניו-יורק 1971 (; במאי, דרמטורג ומתרגם בתיאטרון הרפרטוארי ובתיאטרוני השוליים (בישראל וכן בבתי הספר המובילים למשחק; לשעבר ראש החוג לאומנות התיאטרון בפקולטה לאומנויות באוניברסיטת תל אביב. פרסם ספרים ומאמרים בעברית, גרמנית ואנגלית בחקר התיאטרון בארץ ישראל החל מסוף המאה ה 19- בדגש על תיאור וניתוח המאבקים החברתיים-אומנותיים בין יוצאי הגלויות השונות במולדת הישנה חדשה.
70 שנה מלאו ל"מבצע קדש" - המבחן הראשון של צה"ל ומפקדיו בלחימה רבתי מאז מלחמת העצמאות. שלא כמו ב-1948, היו הפעם כל המפקדים ישראלים, התוכניות הוכנו על ידי קצינים ישראלים והביצוע היה של לוחמים ישראלים.
עד שנת 1955, הפעיל חיל האויר מטוסי בוכנה למשימות קרב ותקיפה. בשנת 1953 נכנסו לשרות מטוסי הסילון הראשונים ושנתיים אחר כך החל "העידן הצרפתי" עת נרכשו מטוסי אורגן ואחריהם מיסטר- שניהם מתוצרת דאסו.
חיל האויר לא היה מוכן למלחמה. מבין 61 מטוסי המיסטר החדשים שנרכשו רק 16 עד 19 היו בכשרות מבצעית. הם סבלו מבעיות בחימושם- ויכלו לשאת רק תותחים - הפצצות והרקטות נשארו במחסנים. מספרם של הטייסים שהיו בעלי כשרות מבצעית היה קטן- רק שמונה טייסים צברו יותר מתריסר שעות על המטוס החדש, או על מטוס האורגן שהגיע כשנה לפני כן. חיל האויר נאלץ לסמוך על קומץ מטוסי סילון ובעיקר מטוסי בוכנה, שאריות של מלחמת העולם השניה.
המלחמה פרצה באוקטובר 1956. לישראל היו סיבות משלה לפתוח במלחמה נגד מצרים, בעקבות פשיטות הפידאין ששיבשו את החיים בארץ, והסגר הימי שהוטל על מפרץ אילת. אחרי החלטת נשיא מצרים להלאים את תעלת סואץ, החליטו בריטניה וצרפת, לכבוש את איזור התעלה ולהשתלט עליה. ישראל חברה לתוכניתן של שתי המעצמות, וזכתה בעקבות כך לאספקת ציוד- טנקים, מטוסים וכלי מלחמה אחרים בכמויות גדולות. בין 29 באוקטובר ועד 2 בנובמבר כבשו כוחות צה"ל את חצי האי סיני, כולל רצועת עזה ושארם א שייח. המבחן היה קשה, ותבע התגייסות של כל העם. בעקבות לחץ של ממשל עוין בארה"ב, ואיומים של ברית המועצות, נאלצה ישראל לוותר על השטח שנכבש, אולם בעקבות הישגיה במלחמה, השתחררה מהסגר על מפרץ אילת וטרור הפידאין מרצועת עזה.
במשך השנים הבאות נערכה התארגנות מחודשת של הצבא, וחיל האויר נכנס לעידן המטוסים העל-קוליים וארוכי-הטווח. זהו סיפורה של המלחמה במבצע קדש.
המחיר שלנו:
102
₪