כתוצאה מעליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בינואר 1933 , הותנעו מהלכים ייחודיים במפת התיאטרון העולמית בכלל, ובגרמניה ובארץ ישראל בפרט. מהלכים אלה התרחשו בעקבות הגירתם של אנשי תיאטרון רבים, בעיקר יהודים, מגרמניה, אוסטרייה ובוהמיה )ארצות חוג התרבות הגרמנית(לכל מקום שייאות לקלוט אותם. הם הביאו לגלויות השונות את מסורת תיאטרון רפובליקת ויימר, שהייתה זרה עד מנוגדת למסורות המקומיות. בספר זה נבדק ההבדל בין אנשי תיאטרון אשר הכירו בצורך לשנות ולעבד מחזות, ודרך ביצועם, כאשר הם מועלים בחברה בעלת מסורת תיאטרון שונה ולעיתים מנוגדת, לעומת אלה שבחרו לשמר את המהות והרכיבים המקוריים, וכך ליצור "תיאטרון בגלות." לכך סייעה העובדה כי לתיאטרון בגלות היה קהל זמין של יוצאי חוג התרבות הגרמנית שהיגרו אף הם. בספר מוצגים גלגוליהם של עשרות מחזות, הפקותיהם ודרכי התקבלותם או דחייתם בארצות ובתרבויות השונות. מושם דגש על מקומם המרכזי של מפיקים, במאים ושחקנים יהודים בתיאטרוני חוג התרבות הגרמנית, שניכר כבר במפנה המאה העשרים עד סוף מלחמת העולם הראשונה, ואחר כך בימי רפובליקת ויימר ובשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. אנשי תיאטרון, יוצאי חוג התרבות הגרמנית )היקים(, שהיגרו לארץ-ישראל ורצו להמשיך את הקשר עם עולם התיאטרון נתקלו בקשיים רבים. הם פגשו במסורת תיאטרון רוסית-יהודית שהתגבשה בארץ ישראל מסוף המאה ה 19- והייתה זרה לרובם, הם גם נוכחו לדעת כי התיאטרונים המקומיים לא ששו לפתוח דלתם בפניהם וגילו שמחסום השפה הוא לעיתים בלתי עביר. הספר עוקב אחרי קורותיהם והתמודדויותיהם בגלויות השונות ובעיקר במציאות הארץ ישראלית: אחר אלה שניסו להשתלב בתיאטרונים הקיימים, אלה שיזמו תיאטרונים משל עצמם, ואחרים שנטשו וחזרו לארצות מוצאם, גרמניה ואוסטרייה, בניסיון להשתלב בזירה התיאטרונית שלאחר המלחמה. פרופ' (אמריטוס), תום לוי, יליד ברלין ) 1935 ( בעל תואר שני בבימוי מאוניברסיטת ייל ) 1967 ( ודוקטורט בחקר התיאטרון מאוניברסיטת ניו-יורק 1971 (; במאי, דרמטורג ומתרגם בתיאטרון הרפרטוארי ובתיאטרוני השוליים (בישראל וכן בבתי הספר המובילים למשחק; לשעבר ראש החוג לאומנות התיאטרון בפקולטה לאומנויות באוניברסיטת תל אביב. פרסם ספרים ומאמרים בעברית, גרמנית ואנגלית בחקר התיאטרון בארץ ישראל החל מסוף המאה ה 19- בדגש על תיאור וניתוח המאבקים החברתיים-אומנותיים בין יוצאי הגלויות השונות במולדת הישנה חדשה.
תפיסת הסמכות ההורית בחברה הערבית בישראל מציע מבט חדשני ומעמיק על אתגרי ההורות בעידן המודרני, מנקודת מבט פסיכואנליטית. ניסיונו הטיפולי והמחקרי של ד"ר יאסר בשיר מוצא ביטוי בעיון מעמיק ומרענן בחינוך ובתרבות הערבית בישראל, תוך בחינת ההשפעות התרבותיות, הדתיות והחברתיות שמעצבות את דפוסי הסמכות ההורית. בחינה זו מבררת כיצד משפיעים שינויים חברתיים מודרניים על האופנים בהם ההורים בחברה הערבית מַבנים את יחסי הסמכות והחינוך בביתם.
מכלל הכתוב מתגלה פרספקטיבה אקטואלית ועמוסת תובנות חדשות על אודות הדרך בה נתפסת הסמכות ההורית בקונטקסט של שינוי חברתי ותרבותי מהיר. המסקנות המתקבלות בקריאתו מאירות באור חדש את הדינמיקה העכשווית בין דור ההורים לדור הצעירים בחברה הערבית, בישראל של ימינו.
בצד תרומתו המחקרית של ספר זה, חורג ערכו מהעיון האקדמי גרידא, באשר הוא פונה אל כל הורה, מורה או חוקר בתחום החינוך. קהל קוראים מגוון זה ימצא בספר שלפניו כלים להבנת האתגרים המורכבים של החברה הערבית בישראל, להבנת הזולת ולהבנת עצמם.
ד"ר יאסר בשיר , פסיכולוג מומחה־מדריך, מומחה בתחום הפסיכואנליזה וההורות, עם ניסיון של שנים של עבודה אקדמית והדרכה, מביא עמו ניסיון עשיר בעבודה עם משפחות.
המחיר שלנו:
61.60
₪