"ערפל סמיך הפתיע אותי בהרי הספסארט כך שנאלצתי מוקדם בערב להיכנס אל האכסניה הראשונה שנקרתה בדרכי. כעבור זמן קצר נכנסו אדונים אחדים אל האכסניה, עטופים במעילים עבים, והצעיר שבהם הזמין בקול רם וצורמני קפה חם מאוד וספל שוקולדה. התבוננתי בחבורה וראיתי שהיושב לפני הוא לא אחר מאשר המסית והנואם אדולף היטלר". בתיאור זה של פגישה מקרית עם אדולף היטלר פותח פרידריך דוד וייל את חיבורו, אשר נכתב לאחר שנאלץ לעזוב את גרמניה ולהגר לארצות הברית בעקבות רדיפת הנאצים. וייל, ששימש כראש איגוד סוחרי היין בפרנקפורט וכיועץ לממשלה, הגיש חיבור זה העוסק בחייו בתקופת עליית הנאצים לשלטון לתחרות מטעם אוניברסיטת הרווארד בשנת 1939. וייל מגולל את אירועי התקופה ומנתח את הבעיות הכלכליות והחברתיות של גרמניה, ושוזר בתוכם את סיפורו האישי והמשפחתי, במהלכו נודה, נאלץ לחסל את עסקיו, נותק מחבריו ונכלא בבוכנוולד. ולמרות כל אלה הוא ממשיך לחוש קשר עמוק לגרמניה של פעם, לאותה מולדת ששקעה למצולות ובגדה בו. הוא מבין את מצוקתם של חבריו, קולגות, מכרים וידידי נפש, הנאלצים לנתק עמו מגע פן יבולע להם, ומשתומם בפליאה כאשר, בהסתר ובעלטת הלילה, מצאו אחדים מהם את תעצומות הנפש להיפגש איתו, תוך סיכון חייהם, להסביר, להתנצל ולהיפרד. לצד היותו מסמך היסטורי בעל ערך רב ורלוונטי לזמננו, אשר נכתב בזמן אמת, בגידת המולדת פותח צוהר אל עולם אנושי וחברתי מורכב. השילוב בין ניתוח היסטורי מעמיק לתיאור אישי מרגש הוא נדיר ולא לעתים מזומנות נמצא כמוהו בספרי שואה או ביומני עדות. בפרספקטיבת הזמן, הצליח וייל, שראה את הנולד והתריע עליו כבר ב-1939, ליצור זכוכית מגדלת המתבוננת מקרוב במרקם האנושי והחברתי שמתגבש במשטר דיקטטורי. אישיותו המיוחדת של וייל, גישתו לחיים והתבוננותו המפוקחת, הכואבת והחומלת בסובב אותו משאירים חותם עמוק על הקורא ומושכים אותו אל תוך חוויית קריאה סוחפת ומצמררת.
מה העסיק את המורים והמורות — היוצרים האמיתיים של מערכת החינוך העברית — פעם, בתקופת היישוב? מה שמעסיק אותם כיום: מטרות החינוך, חינוך לערכים, טיפוח מוטיבציה, בעיות משמעת, מעמד המורים. מבחינת השאלות המהותיות, מסתבר, אין הרבה חדש תחת שמש החינוך. זהו, אכן, הרושם העמוק והמפתיע שהספר הזה מותיר בקוראיו; פעם, לפני שהיו מדינה ומשרד חינוך, ולפני שהיו תיאוריות מדעיות על הוראה ולמידה, ולפני שהיו מדידות ודירוגים לאומיים ובין־לאומיים, ולפני שהיו מחשבים ובינה מלאכותית, אנשי ונשות החינוך התחבטו באותן שאלות שמעסיקות את אנשי ונשות החינוך כיום, וגם — הציעו תשובות דומות. ההבדל המהותי בין אז והיום הוא שאז אנשי ונשות החינוך הקימו מדינה חדשה; הם היו חלוצי חינוך נלהבים, וכל מהלך בכיתה היה גורלי לעתיד האומה...
ד"ר נאוה דקל כתבה ספר "מדליק" מבחינת תוכנו וסגנונו; ספר חובה לאנשי ונשות חינוך ולכל מי שרוצה לדעת מאין באנו, וגם — ולאן אנחנו הולכים, או צריכים ללכת.
פרופ' יורם הרפז
ד"ר נאוה דקל היא היסטוריונית של חינוך ומרצה לחינוך. מחקריה עוסקים בראשית החינוך העברי בארץ ישראל, בקולם ובמעמדם של המחנכות והמחנכים, בתפיסות יַַלְְדוּת ובהיבטים מגדריים בחינוך.
המחיר שלנו:
70.40
₪