גרטרוד שטיין, סופרת ואספנית אמנות, נולדה בפיטסבורג ב־1874. ב־1903 השתקעה בפריז עם בת זוגה אָלִיס ב' טוֹקְלָאס וניהלה סלון שבועי, עד 1938. היא אירחה סופרים ואמנים אוונגרדיים וביניהם פ' סְקוֹט פיצג'רלד, עזרא פָּאוּנְד, מָאטִיס, פִּיקָבִּיָה, דְרֵן ואפולינר. עד מהרה היא פגשה את פַּבְּלוֹ פיקאסו ואספה רבות מיצירותיו, מהן שניתנו לה במתנה – כמו הפורטרט הנודע – ומהן שרכשה בכספה. הטקסט שלהלן פורסם ב־1938 ונכתב במקור בצרפתית בסגנון מינימליסטי: כתיבה מרמזת, עם חזרות, האופייני לשטיין, ומתאר את התפתחותו של פיקאסו בין 1900, שנת ביקורו הראשון בפריז, ל־1937, השנה שבה צייר את גֶרְנִיקָה. בד בבד יש בו תהייה על הטבע יוצא הדופן של החזון והיצירה של צייר גדול זה במאה ה־20.
עניינו של הספר שלפנינו - הערות לשוניות בפרשנות רב סעדיה גאון לספרי המקרא – הוא תרגומו ופירושו הערבי־היהודי של רב סעדיה גאון לספרי המקרא, וליתר דיוק – הערותיו בפירושו לאופן תרגומו, הערות שמהן מצטיירת תמונה חדשה של היחס להבנת המקרא ושל התגבשות הדקדוק של הלשון העברית. יצירתו הספרותית־הרבנית השופעת והמגוונת של רב סעדיה גאון (מצרים-ארץ ישראל-בבל, 892–942) חוללה מהפכה עצומה בספרות עם ישראל בדורו, והשפעתה המרובה נמשכה דורות רבים לאחר מכן בקרב כל קהילות ישראל, שחיו במרחב של התרבות הערבית־המוסלמית – בארצות המזרח, בצפון אפריקה ובספרד. למעשה, רב סעדיה גאון הוא שגיבש את האסכולה התרבותית הידועה בשם תרבות ערבית־יהודית. עניינו של הספר שלפנינו הוא תרגומו ופירושו הערבי־היהודי של רב סעדיה גאון לספרי המקרא, וליתר דיוק – הערותיו בפירושו לאופן תרגומו, הערות שמהן מצטיירת תמונה חדשה של היחס להבנת המקרא ושל התגבשות הדקדוק של הלשון העברית.
המחיר שלנו:
104
₪
בינות לסמטאותיה הציוריות של שכונת מאה שערים ובין חצרות האבן של בתי אונגרין הן פוסעות בצעדים חפוזים, מוליכות עגלות ילדים, ולראשיהן המגולחים מטפחת שחורה הדוקה. "הן עדיין יושבות ותופרות" הוא מסע אל עולמן של נשים אלה, נשות חסידות "תולדות אהרן".
תולדות אהרן היא אחת הקהילות החסידיות הקנאיות ביותר. קבוצה זו מאופיינת בתפיסה שוללת ובלתי מתפשרת כלפי הציונות, החילון, ההשכלה והמודרנה; בגדרי צניעות מחמירים; בפיקוח חברתי הדוק, בייחוד בתחום המיני, ובתפקידי מגדר מסורתיים שמגבילים את האישה למרחב הפרטי.
כיצד נתפסים בקבוצה ייעודן ותפקידן של הנשים? מה לומדות ילדות ונערות ב"תולדות אהרן" ומה נאסר עליהן ללמוד? כיצד הן למדות להכיר את גופן ואת מיניותן? עד כמה הן מעורבות במעשה השתדכותן ומה הן ואימהותיהן חוות בפרק הזמן המאתגר של השידוכין? איך הן רואות את העולם שמחוץ לחסידות? מה חוות הנשים שסוטות מן הדרך המקובלת ואולי אף עוזבות את הקבוצה?
על יסוד מחקר אתנוגרפי רב-שנים, פותחת מחברת הספר צוהר למציאות חייהן של נשות "תולדות אהרן" ומנסה להשיב על שאלות אלו ואחרות. היא מקשיבה לקולותיהן של הנשים, הן הגלויים והמוצהרים, הן החתרניים והמושתקים, מציעה להם פרשנות ומזמנת לקוראים מפגש נדיר ומרתק עם חברת נשים מחצר חסידית ייחודית בימים של שינוי תדיר בגבולותיה של החברה החרדית.
ד"ר סימה זלצברג בלאק היא חברת סגל בכיר בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל. היא חוקרת היבטים שונים בחברה החרדית ומתמקדת בסוגיות הנוגעות לחייהן של נשים בחברה זו.
המחיר שלנו:
94
₪