בספרו המשטר הישן והמהפכה הוכיח ההוגה הצרפתי אלקסיס דה טוקוויל (1805–1859) שאף כי המהפכה הצרפתית הייתה אירוע המבשר את העידן הפוליטי המודרני, ואף כי הדגימה הלכה למעשה את השיח הדמוקרטי בן זמננו (זכויות אדם ואזרח, אומה, ריבונות העם), בסוגיה אחת היא הלכה דווקא בעקבות המשטר הישן: הקמתה של מדינה ריכוזית. בדומה למשטר הישן אשר ביטל את שרידי השיטה הפאודלית למען חיזוקה של המדינה, חיזקה המהפכה הצרפתית את המדינה ואת המִנהל שבתוכה, וביטלה גופי ביניים ומוסדות עצמאיים, כשהיא עושה זאת בשם העם – הריבון במקום המלך. בעיניו של טוקוויל, ההמשכיות הזאת שבין המשטר הישן למהפכה הצרפתית איננה רק תיאור עובדתי, אלא גם פגם מהותי, המסביר במידה רבה מדוע נפלה הרפובליקה בקלות לידיו של נפוליאון, כעשר שנים בלבד לאחר פרוץ המהפכה. ההכרעה הפוליטית, לטובת השוויון ועל חשבון החירות, טומנת בחובה סכנה הניצבת בפני כל משטר דמוקרטי: ניהול ומשטור החברה האזרחית, תוך צמצום מעורבוּתה והרחקתה מתהליך קבלת ההחלטות. המשטר הישן והמהפכה אינו רק מחקר פורץ דרך בתאוריה פוליטית, אלא שהוא גם משלים את הניתוח שבו פתח טוקוויל בספרו הראשון "על הדמוקרטיה באמריקה", באשר לתנאים הנדרשים ליצירת משטר דמוקרטי ליברלי, שבלעדיהם מרחפת מעליו סכנה לשלטון אוטוריטרי. המשטר הישן והמהפכה יצא לאור בשנת 1856, ותורגם על-ידי הוד הלוי. נוספו לו אינדקס שמות, מקומות ומושגים וכן אחרית דבר, "שוויון וחירות, מהפכה ומשטר ישן: היֵלכו השניים יחדיו?" על עמדתו החצויה של טוקוויל ביחס למהפכה הצרפתית, מפרי עטו של פרופ' דניס שרביט מהאוניברסיטה הפתוחה, העורך המדעי של הספר.
בינות לסמטאותיה הציוריות של שכונת מאה שערים ובין חצרות האבן של בתי אונגרין הן פוסעות בצעדים חפוזים, מוליכות עגלות ילדים, ולראשיהן המגולחים מטפחת שחורה הדוקה. "הן עדיין יושבות ותופרות" הוא מסע אל עולמן של נשים אלה, נשות חסידות "תולדות אהרן".
תולדות אהרן היא אחת הקהילות החסידיות הקנאיות ביותר. קבוצה זו מאופיינת בתפיסה שוללת ובלתי מתפשרת כלפי הציונות, החילון, ההשכלה והמודרנה; בגדרי צניעות מחמירים; בפיקוח חברתי הדוק, בייחוד בתחום המיני, ובתפקידי מגדר מסורתיים שמגבילים את האישה למרחב הפרטי.
כיצד נתפסים בקבוצה ייעודן ותפקידן של הנשים? מה לומדות ילדות ונערות ב"תולדות אהרן" ומה נאסר עליהן ללמוד? כיצד הן למדות להכיר את גופן ואת מיניותן? עד כמה הן מעורבות במעשה השתדכותן ומה הן ואימהותיהן חוות בפרק הזמן המאתגר של השידוכין? איך הן רואות את העולם שמחוץ לחסידות? מה חוות הנשים שסוטות מן הדרך המקובלת ואולי אף עוזבות את הקבוצה?
על יסוד מחקר אתנוגרפי רב-שנים, פותחת מחברת הספר צוהר למציאות חייהן של נשות "תולדות אהרן" ומנסה להשיב על שאלות אלו ואחרות. היא מקשיבה לקולותיהן של הנשים, הן הגלויים והמוצהרים, הן החתרניים והמושתקים, מציעה להם פרשנות ומזמנת לקוראים מפגש נדיר ומרתק עם חברת נשים מחצר חסידית ייחודית בימים של שינוי תדיר בגבולותיה של החברה החרדית.
ד"ר סימה זלצברג בלאק היא חברת סגל בכיר בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל. היא חוקרת היבטים שונים בחברה החרדית ומתמקדת בסוגיות הנוגעות לחייהן של נשים בחברה זו.
המחיר שלנו:
94
₪