משנה תודעה: רשימות מהרנסנס הפסיכדלי
משנה תודעה: רשימות מהרנסנס הפסיכדלי הוא הספר העברי (והבינלאומי) הראשון שמציע מבוא מקיף לסוגיות המרכזיות של ההתעוררות הפסיכדלית בת זמננו – במדע, ברפואה, ברוח ובתרבות. בגישה פתוחה, סקרנית וקליידוסקופית, צולל הספר אל תוך השאלות הגדולות שמעוררת הפסיכדליה: מהן ההבטחות של החוויה הפסיכדלית? אילו אופקים חדשים היא פותחת לאדם ולחברה? וכיצד ניתן לנווט בה באופן מטיב? באופן קולח, מעורר מחשבה וייחודי, מצייר משנה תודעה פורטרט מקיף וצלול של הפסיכדליה במאה ה־21 ומשמש מורה נבוכים חיוני לכל מי שמבקשים להבין את עולמה המתעורר של התודעה. ד״ר עידו הרטוגזון הוא מרצה בכיר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן. הרטוגזון עוסק מזה 20 שנה במחקר של ההיסטוריה והתרבות הפסיכדליים ועבודתו זכתה למוניטין והשפעה בינלאומיים. ספרו טכנומיסטיקה (הוצאת מדף, 2009) היה הספר העברי הראשון שעסק בנושא הפסיכדלי והיה לאבן דרך בהתפתחות התחום בארץ. ספרו American Trip: Set, Setting and the Psychedelic Experience in the 20th century פורסם ב-2020 בהוצאת MIT וזכה לביקורות משבחות. מאז 2021 מפרסם הרטוגזון טורים וכתבות בנושא הרנסנס הפסיכדלי במוסף גלריה של עיתון הארץ.
...זה היה נראה מבטיח והגיוני כל־כך: ניקח את הנושא הטעון הזה, נסיר ממנו את הכובד המייסר, את רגשות האשם ואת האיסורים שיוצרים אותם – ונרוויח את כל הטוב בלי כל הרע, לא? מה השתבש בדרך?
אולי שפכנו את התינוק עם המים. אולי בלי שהתכוונו החופש והשחרור פרקו מעלינו לא רק את רגשות האשם, אלא גם את השמחה ואת תחושת המשמעות.
מתוך הספר
לא לומר את הכול מזכיר שלפעמים כשלא אומרים הכול, אומרים הרבה יותר.
הוא מלמד שכללי הצניעות אינם משטוּר ודיכוי אלא כמעט ההפך. צניעות יוצרת הפרדות שמאפשרות קשר קרוב ואינטימי.
הוא מביט באומץ אל הקושי לסבול את הכיסוי ואת ההסתרה, ומבחין שזה מתחיל מהקושי לעמוד חסרים מול א־לוהים.
ובעיקר, הוא מציע נתיב לשוב בעזרתו אל קרבה שיש בה סוד, כיסוי וגילוי, קרבה שצומחת גם מפרקים של ריחוק, קרבה שהיא תהליך עמוק שנושא פרי מתוק.
המחיר שלנו:
67
₪
הממשל הצבאי הוקם במהלך מלחמה ופעל במסגרת הצבא, אך קידם יעדים פוליטיים ואידיאולוגיים. ביולי 1948, למחרת כיבושן של לוד ורמלה וערב כיבושה של נצרת, כונן דוד בן-גוריון גוף שנועד לשלוט בפלסטינים שנותרו בשטח מדינת ישראל. מטרותיו העיקריות היו שלוש: להקל על העברת אדמות הפלסטינים לידיים יהודיות; להדיר את הפלסטינים משוקי העבודה ולמנוע מהם להתארגן על בסיס כלל ארצי. הממשל הצבאי קידם יעדים אלה באמצעות מנגנון ביורוקרטי שמנע מהם יציאה ממקום מגוריהם ללא אישור המושל. המנגנון הזה אִפשר למעשה לשלטון לקבוע מי יעבוד ומי יהיה מובטל, מי ירכוש השכלה ומי יזכה לטיפול רפואי.
הממשל הצבאי היה שנוי במחלוקת במערכת הפוליטית בישראל, אך עוצמת ההתנגדות לקיומו מותנה לעתים בגלל האינטרסים המפלגתיים והאידיאולוגיים של המתנגדים, משמאל ומימין: מפ"ם, שהתנגדה לו משמאל, לא בחלה בצירוף אדמות מופקעות לקיבוציה; תנועת החרות, שבחלק מהזמן התנגדה לו מימין, לא ראתה פסול בהדרת הערבים משוק העבודה או במניעת התארגנותם. רק מק"י, המפלגה הקומוניסטית מעוטת ההשפעה, התנגדה לקיומו בעקביות.
יהודית או דמוקרטית מתאר את הגורמים שעיצבו את יחסה של המערכת הפוליטית לממשל הצבאי, עוקב אחר עוצמתו המשתנה של הוויכוח סביבו, מסביר את התפנית שחלה ביחס אליו בעקבות הטבח בכפר קאסם באוקטובר 1956 וגם את התעצמות המחאה נגדו במחצית הראשונה של שנות השישים. הספר מבקש בין השאר להשיב על השאלה אם החלטת ממשלתו של לוי אשכול לבטל את הממשל הצבאי בדצמבר 1966 נבעה ממאבק המתנגדים, או שמא מן ההכרה שהממשל הצבאי מימש את יעדיו.
המחיר שלנו:
68.60
₪