1776 הייתה שנה הרת גורל בהיסטוריה האמריקנית: זו השנה שבה הוכרזה הצהרת העצמאות של אמריקה ובה התנהלה מלחמת העצמאות האמריקנית. הספר 1776, המבוסס על מחקר נרחב, תעודות ומסמכים של ארכיונים אמריקניים ובריטיים, היינו דרמה היסטורית רבת-עוצמה, הכתובה בחיוניות מרתקת. זהו סיפורם של בני-אדם בעלי זהות וחיים פרטיים שנקלעו אל נתיבי המלחמה. האנשים שצעדו עם וושינגטון, שעד אז מעולם לא הנהיג צבא אלי קרב. המאבק האמריקני כולו היה תלוי בניצחונם.
משה צבי סגל הקדים לספר מבוא מקיף ובו הוא סוקר את בן-סירא וזמנו, מבנה הספר וצורתו הפיוטית, תורתו של בן-סירא, תולדות הספר, שרידיו העבריים ונוסחיו השונים. הטקסט עצמו מואר על-ידי פירושיו של סגל והספר נחתם במפתחות. בפרק על תורתו של בן-סירא במבוא מביא סגל את דבריו של המתרגם היווני שמספר בהקדמתו, שבן-סירא זקנו כתב את הספר כדי שאוהבי תורה ישקדו על משליו כמו על ספרי המקרא, ויוסיפו עוד יותר לעצמם שלמות מוסרית על-ידי חיים לפי תורה.
המחיר שלנו:
50
₪
בעבור חלק גדול מהציבור החילוני נשים חרדיות הן בבחינת חידה מוחלטת. הן מסקרנות חילונים וליברלים, אולי בעיקר נשים, שמתקשים להבין אותן: הן נתפסות גם כקורבנות של חברה דתית אולטרה־שמרנית וגם כקטליזטור לשינוי חברתי־פוליטי בתוך המגזר החרדי עצמו. אז מה באמת קורה שם מעבר למחיצה המפרידה בין נשים לגברים בציבור החרדי? מדוע נשים מופנות לחלקו האחורי של האוטובוס? ממתי חופי רחצה בהפרדה נעשו מובנים מאליהם כל כך? מה הם המנגנונים החברתיים והפוליטיים שבגללם יש החמרה בתקנות הצניעות עד כדי מחיקה של תמונות ושמות של נשים משלטי פרסום? למה הן משתפות פעולה עם הדרתן מהמרחב הציבורי וממוקדי כוח? והאם יש נושאים (דוגמת פגיעות מיניות) שמקוממים אותן והן מוכנות להיאבק עליהם?
המורכבות החברתית־פוליטית של הנשים החרדיות לא פשוטה לפענוח. דת, במיוחד במופע הפונדמנטליסטי שלה, נוטה לטשטש ולהסוות הפעלה של מנגנוני כוח וכפייה כלפי נשים ולשווק אותם לציבור כתגובה הולמת לצרכים דתיים. האומנם אלה הצרכים הדתיים גרידא שקובעים את הקוד החברתי ואת יחסי המגדר בתוך הציבור החרדי? הרי המאבק על הזהות הקולקטיבית של החרדיות מתנהל בזירה פוליטית תוססת ובהקשרים של יחסי כוח.
באסופת מאמרים זו מובאים ממצאים של חוקרות.ים מתחומי המשפט ומדעי החברה, שדנו וניתחו אירועים בולטים ומגמות עכשוויות המקובלות בציבור הנשים החרדיות בישראל. נוסף על כך ערכנו סקר בקרב חרדיות כדי לברר את העמדות שלהן בנושאים מהותיים הנוגעים לעתיד המדינה וגם כדי להבין כיצד הן עצמן תופסות את יחסי הכוחות בין נשים וגברים בציבור החרדי.
המחיר שלנו:
40
₪
משה ביירך נולד בשנת 1918 בפביאניץ, פולין. היה מתלמידי ישיבת 'עץ חיים' שבקאליש. בשנת 1939 ארגן קבוצת חברים שעמם יצא לדרך רבת טילטולים ותלאות אל שטחי פולין שנכבשו על ידי הסובייטים, ובין השאר נקלע לעיירה ז'לודוק והיה עד לכיליונה. הצליח לחמוק ממחנה העבודה 'טודט' שבלידא, וביחד עם פסיה בת ז'לודוק ורעייתו לעתיד, הגיע אל גדוד הפרטיזנים הגדול של טוביה ביילסקי ואחיו(ראה טוביה ביילסקי באתר). עם השחרור חזרו הוא ופסיה לז'לודוק, ושהו בה עד תום המלחמה-אז נודע לו כי משפחתו העניפה נספתה כמעט כולה בשואה. משה ביירך היה ממקימי ארגון 'הבריחה' ובין הראשונים שהגיעו בדרכי הבריחה לאיטליה. בנובמבר 1945 עלה ארצה, התיישב בגבעתיים והקים בה את ביתו.
המחיר שלנו:
35
₪