אורתודוקסיה בעולם החדש - יד שניה

בהשפעת גל "מחאות הפייסבוק" בעשור השני של המאה ה-21, הציב פוסט אנונימי, שהתפרסם בפייסבוק בבחירות 2013, דרישה של נשים חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות. הפוסט  פרץ את סכר השתיקה וחולל לראשונה בישראל מאבק של נשים חרדיות לייצוג פוליטי.

איך צומחת מחאה דמוקרטית-פמיניסטית במהותה בחברה השוללת את ערכי הדמוקרטיה? בחברה פטריארכלית, שהפרדה בין גברים ונשים היא ערך מרכזי המגדיר את זהותה ואת אורחות חייה של האישה, בחברה שבה "פמיניזם" היא מילת גנאי? בחברה שבה המשפט "כל כבודה בת מלך פנימה"  מאומץ כקוד צניעות וכהצדקה להדרת נשים מהמרחב הציבורי? בחברה שבה הממסד שולט על אמצעי התקשורת שממנו מודרות הנשים?

סיפור מאבקן של נשים חרדיות פורצות דרך עומד במרכזו של ספר זה. נשים אמיצות ומרתקות, שהשמיעו את קולן וסדקו את חומת השתיקה סביב אפלייתן. נשים הנאבקות למימוש זכותן האזרחית להיבחר ונגד הדרתן מהשיח הציבורי, מהעשייה הפוליטית וממוקדי הכוח בחברה החרדית. הספר אוצר בתוכו סיפור על נחישות ומנהיגות של קומץ נשים חרדיות, שאימצו את האינטרנט ואת הרשת החברתית פייסבוק כדי לעקוף את הדרתן מהתקשורת החרדית הממסדית. נשים שהיה בהן העוז לנסות לחולל שינוי למרות ההתנגדות הפנים-חרדית והמחירים האישיים הכבדים הכרוכים בכך.

הספר בוחן את היוזמות השונות במאבק לייצוג פוליטי במערכות הבחירות בשנים 2013 ו-2015  ובמרכזן – מחאת הפייסבוק של "לא נבחרות לא בוחרות" וייסודן של שתי מפלגות נשים חרדיות. הוא מתמקד בשיח התקשורתי, ובה בעת משרטט את תהליך התהוותה של מנהיגות פוליטית של נשים חרדיות. מתוקף הדרישה לייצוג פוליטי, התמודדו הנשים עם אימוץ רעיונות פמיניסטיים-ליברליים הסותרים את זהותן החרדית. פעילותן הניחה את התשתית הראשונית לצמיחתו של פמיניזם חרדי.

ד"ר אורלי צרפתי היא חוקרת תקשורת, ומרצה בכירה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. עיקר מחקרה מתמקד באמצעי התקשורת בחברה החרדית, בתקשורת ומגדר ובתקשורת ומחאה. ספרה מאוסלו עד ההתנתקות – המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב"ד ראה אור בהוצאת הספרייה הציונית ואוניברסיטת ת"א.  מייסדת ועורכת (שותפה) של "מגדר – כתב עת אקדמי ופמיניזם". 

"שמי דניאל פרל... אבי יהודי. אמי יהודייה. אני יהודי... מצד אבי אני בא ממשפחה של ציונים... משפחתי דבקה ביהדות; ערכנו ביקורים משפחתיים רבים בישראל; בעיר בני - ברק, בישראל, יש רחוב על שם סבו של אבי..." דניאל פרל, כתב ה'וול סטריט ג'ורנל', נרצח באכזריות ב - 31 בינואר 2002 לאחר שנחטף שמונה ימים קזדם לכן בידי קבוצה של "מטורפי אל" בקראצ'י. אלה היו ככל הנראה מילותיו האחרונות, כפי שנשמעו על גבי קלטת הווידיאו המתעדת את מותו שנשלחה למערכות העיתונים בעולם והופצה באינטרנט. כשהוא רדוף על ידי תמונות הרצח האכזרי הזה, החליט ברנאר - אנרי לוי, האינטלקטואל הצרפתי - היהודי הנודע, לחקור את הפרשה ולצעוד בעקבותיהם של דניאל פרל ושל רוצחו עומר שייח'. החקירה ארכה שנה והובילה אותו מקראצ'י לקנדהאר, מסראייבו לניו דלהי, מאיסלאמאבאד לוושינגטון, ללונדון ושוב לקראצ'י. מי באמת הרג את דניאל פרל? מדוע נרצח ומה הספיק לגלות לפני מותו? מאחורי שאלות אלו צפות ועולות גם שאלות אחרות על אודות העולם שבו התאפשר מותו הנורא של פרל: מי הן אותן רוחות רעות חדשות שחושבות שהכול מותר, לא עוד בגלל שאלוהים אינו קיים, אלא דווקא בגלל שהוא קיים, ושהקיום הזה מעביר אותן על דעתן? האם אכן לפנינו התנגשות בין תרבויות או לא, איסלאם אחד או שניים? האם רוח מסעי הצלב והמאבק ב'ציר הרשע' הם התגובה הראויה? האם צריך להשלים עם כישלון האוניברסליות, עם הרצון לנקמה כלל - עולמית? ברנאר - אנרי לוי, פילוסוף, סופר ועיתונאי יצא לחקור את נבכי הפלנטה האיסלאמיסטית. ספרו מציע לנו תמונה מודרנית של הרוע, מפה עדכנית של הגיהנום החרישי הזה, הגדוש מקוללים חיים, שבו נרקחות האפוקליפסות הבאות שלנו. מי הרג את דניאל פרל? הפך עם צאתו לאור לרב מכר ענק בצרפת ובארצות הברית. הספר זכה בפרס 'ספר העיון הטוב לשנת 2003' של ה - Publishers Weekly.

הספר "שאלות על אלוהים" הוא ספר עיון העוסק בשאלות פילוסופיות והגותיות הנוגעות לאמונה, כפירה, קיום אלוהים ומוסר. הספר מציג דיאלוגים בין אנשי רוח בעלי השקפות שונות, ומבקש לבחון את גבולות האמונה ואת משמעות הכפירה בסוף המאה ה-20.

אישיותו של א“ד גורדון, שהפך לאגדה עוד בחייו, הייתה ממגנטת, ורבים מבני דורו, צעירים ובני נוער, ביקשו להתקרב אליו. מבחינתם הוא היה מופת לכוח רצון, למימוש עצמי ולחיבור עמוק אל העם היהודי ואל ארץ–ישראל. אף על פי שלא כולם הבינו את הגותו, המגע עימו היה מקור לעידוד ולהשראה. מאז מותו של א“ד גורדון, נכתבו ספרים אחדים המנסים להנגיש לציבור את הגותו, אבל הספר הזה אינו אחד מהם. אין בו כל כוונה לבאר והוא גם אינו ביוגרפיה. סיפור חיים הוא קודם כול סיפור, וככזה הוא מנסה להיות תחליף למגע אישי עם אדם יוצא דופן, מורה רוחני משכמו ומעלה, אשר ליחו לא נס, ועד היום מצויים בינינו צעירים וצעירות השואבים ממנו השראה. גלילה רון–פדר-עמית התוודעה לא"ד גורדון באמצעות מתנדבי ´השומר החדש´, אשר כמו קבוצות רבות נוספות, לומדים את משנתו. להפתעתה גילתה שכל מה שידעה עליו מפי השמועה אינו נכון. הוא לא היה "סוציאליסט" והוא מחה נגד חגיגות האחד במאי, הוא לא היה מאבות התנועה הקיבוצית, אלא שאף לקהילות המאפשרות מימוש עצמי של כל יחיד. הוא לא ייסד את "דת העבודה", אלא התנגד למושג הזה שנקשר בשמו. הוא היה בעל תודעה יהודית חזקה וקשר עז לספרות ולמסורת היהודית. הספר העורג מלווה את א"ד גורדון מילדותו ועד יומו האחרון, והוא מצטרף לסיפורי החיים שכתבה גלילה רון–פדר-עמית, ביניהם: ´בעוז ובהדר´ - סיפור חייו של מנחם בגין, ´אומרים אהבה יש´ - סיפור חייו של חיים נחמן ביאליק ו´באור ובסתר´ - סיפור חייו של זאב ז´בוטינסקי.