הגירה והתיישבות בישראל ובעמים - יד שניה

ספר זה, האחרון מפרי עטו של פרופ' יהושע פראוור ז"ל, מציג מסכת היסטורית ייחודית למדי: תולדותיה של הקהילה היהודית בארץ - ישראל כחברת מיעוט בתוך מסגרת מדינית שנשלטה בידי חברת מיעוט זרה, כובשת - החברה הצלבנית. בממלכת ירושלים שהקימו הכניעו הכובשים הזרים תחת ממשלתם גם את חברת הרוב המוסלמית וביקשו להכתיב לה את תנאי חייה. ברם כדי לקיים את שלטונם נזקקו הצלבנים לעתים לפשרות. אף על פי שאסרו על היהורים להתגורר בירושלים, השלימו עם מציאותן של קהילות יהודיות ביישובים רבים וחשובים בתחומי ממלכתם. קהילות אלה הן שקיימו את רצף היישוב היהודי בארץ - ישראל בתקופה הצלבנית. על פי עדותו של פרופ' יהושע פראוור )30.4.1990 - 10.11.1917( - מגדולי חוקרי הצלבנים בעת החדשה - נושא רצף היישוב היהודי בארץ הוא שמיקד את התעניינותו בתולדות ארץ - ישראל בימי הביניים בכלל, ובממלכת ירושלים הצלבנית בפרט. התעניינות זו היא שהניבה את ספריו המקיפים על תולדות ממלכת הצלבנים ועל החברה הצלבנית, ספרים שעליהם התחנכו דורות של מורים ותלמידים בארץ, ושכללו פרקים על קהילות ישראל באותה ממלכה. ספרים אלה בגירסותיהם הלועזיות הקנו ליהושע פראוור שם עולם. הספר המוגש בזה לקורא העברי מוקדש כולו לתולדות היהודים בממלכת ירושלים ולשינויים החשובים שחלו באותה התקופה בדמות דיוקנן של קהילותיהם, וכך הוא מהווה כמין נקודת השיא, גולת הכותרת, במפעלו המדעי של יהושע פראוור בעברית.

שאלת הפער בין הטקסט המקראי לממצא הארכאולוגי בכל הנוגע לראשית ישראל מתקופת האבות ועד ממלכת דוד ושלמה עוררהסקרנות ועניין בציבור בעת האחרונה. קובץ המאמרים הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא מתייחס ישירות לנושא זה. אין ספקשהוויכוח סביב אמינותו של הטקסט המקראי נוגע לא רק בשאלותהיסוד של חקר תקופת המקרא, אלא גם בשורשי זהותם היהודית והישראלית של רבים.חילוקי דעות עולים בקובץ לגבי כמעט כל שלב של תקופת המקרא:האם קיים יסוד היסטורי כלשהו בסיפורי האבות, בסיפורי יציאת מצרים וכיבוש הארץ? מה היה אופיה של ההתנחלות הישראלית והאם ניתן לזהות את ישראל כעם מגובש כבר בתקופת השופטים? מה היו מעמדה והיקפה של ממלכת דוד ושלמה, והאם כלל הייתה ממלכה כזו? מה היה אופיין של ממלכות ישראל ויהודה במאות התשיעית - השביעית לפנה"ס והאם תיאור ממלכות אלו במקרא אמין מבחינה היסטורית? החוקרים המשתתפים בקובץ הדגישו את המחקרה ארכאולוגי והגאוגרפי - היסטורי ככלי לבחינת אמינות הטקסט המקראי, אך קיימת בעייתיות לא קטנה בפרשנות הממצא עצמו.כוונתנו שהספר ייצג את מגוון הדעות הקיימות בנושא. ואכן, שנים עשר המשתתפים בקובץ זה מייצגים קשת דעות רחבה - מאל והצמודים לטקסט והמקבלים את עיקרי הדברים כאמת היסטורית ועד לאלו הרואים בנרטיב ההיסטורי המקראי יצירה ספרותית גרידא שאין לחפש בה היסטוריה של ממש.

יש שתי גישות קוטביות אל הנושא הסבוך כל כך של רציפות השנאה ליהודים. הגישה האחת היא זו שנתגבשה בתפיסה המסורתית היהודית, דהיינו 'כל האומות שונאין את ישראל' (בראשית רבא סז ז). הגישה האחרת מנסה לראות כל תופעה ספציפית בתוך ההקשר ההיסטורי שלה או אף להעמיד זו מול זו - כפי שעושה סאלו בארון – את שנאת-ישראל ואהבת-ישראל כשני ציריה של ההיסטוריה היהודית.