חיים כתובים - יד שניה

עוד לפני מתקפת 7 באוקטובר נדמָה לעתים הרחוב הישראלי לשדה קרב. ה"חייל" היה נערה בת 17 שנשכבת על אחיה כדי להגן עליו מפני רסיסי טיל בשדרות ונהרגת, אדם בן 79 שנפצע באורח אנוש מדקירות מחבל אך בכוחותיו האחרונים יוצא להזהיר אחרים, או עובר אורח שקופץ אל מימי הירקון המזוהמים כדי להציל חותרת שטבעה.

גיבורים ללא מדים מספר את סיפורם של הישראלים שמעשיהם החד־פעמיים דרשו החלטה ופעולה שאינן מובנות מאליהן: להציל חיי אחרים במחיר סיכון חייהם שלהם. סיפורם של אלה שזינקו ממקומם הבטוח כדי להציל את הזולת אל מול טרור רצחני או אל מול פגעי הטבע.
צה"ל מעניק צל"שים לחיילים שמפגינים עוז רוח בקרב, אולם האזרחים שפועלים כך, ולעתים משלמים בחייהם, נשארים בצל.

גיבורים ללא מדים מתאר ברגישות את סיפור הגבורה האזרחית בישראל משנות ה-50 של המאה הקודמת ועד 7 באוקטובר 2023: רגע ההחלטה, התעוזה, החרטות, המחירים, הפחד מפני נקמת דם, השאלות המוסריות, מיהו הגיבור? היכן גדל והתחנך? ואם היה זה שנית – האם היה זה אחרת?

אמילי עמרוסי היא סופרת, מרצה, מגישת רדיו ואשת תקשורת ישראלית. בין היתר חיברה את סדרת רבי־המכר "הפרשה – פרשת השבוע לילדים" (ידיעות ספרים).
דב קלמנוביץ' הוא מייסד ארגון "זוכרים" והפצוע הקשה הראשון של האינתיפאדה הראשונה. לשעבר יו"ר הארגון היציג של נפגעי הטרור והאיבה ומייצגם בארץ ובעולם, ומשנה לראש עיריית ירושלים.

מדוע אין משילות בנגב? מדוע הטרור ממשיך להשתולל? מדוע לא מצליחים להוריד את מחירי הדירות? האם בבתי הסוהר יושבים חפים מפשע? מדוע נבלמה ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל מול ההשתלטות הערבית? מדוע קיים פער כל כך גדול בין החדשנות של חברות הסטארט־אפ ניישן ובין הבירוקרטיה הישראלית המנוונת? מדוע למרות היותנו מעצמת סייבר אנחנו מתקשים לראות את האיומים ממש מתחת לאף שלנו? איך לבסוף הגענו לקריסת המערכות הקולוסאלית בבוקר 7 באוקטובר 2023 ובימים שאחריו? ובכן, אפשר בהחלט להפנות אצבע כלפי נבחרי הציבור שיודעים להבטיח אך לא ממהרים לממש, אבל כדי לקבל תשובה אמיתית ורצינית יותר יש לצלול צלילה עמוקה לנבכי הדיפ־סטייט – שלטון הפקידים בישראל.

הספר שלפניכם מרים את המסך מעל שלטון הפקידים בישראל, וחושף באופן אותנטי את שיטות הפעולה של הדיפ־סטייט הישראלי ואת דרך היווצרותו.

“אז מה אתה מציע?״ – תמיד נשאל המבקר, לרוב מתוך חוסר הבנה לכך שלביקורת יש ערך בפני עצמה, וכך גם לאמת. ואולם, מי ששואל זאת ויגיע לסוף הספר (בלי לעבור התמוטטות עצבים...) ימצא הצעות לחלופה שמטרתה ליצור איזון אמיתי ומובנה במערכות הציבוריות בישראל; איזון בין תפיסות עולם שונות שיוכלו לבוא לידי ביטוי באופן מלא וללא חשש, על ידי גיוון המערכות וחיזוק מעמדן של תפיסות עולם מנוגדות ועל ידי השבת האיזון בין הדרג המבצע לדרג המדיני הנבחר.

למעלה מ800 - אלף עולים הגיעו לישראל ממדינות ברית - המועצות לשעבר בשנים .1999 - 1989 עולים אלה מצויים בעיצומו של מאבק רווי מתחים עם החברה הישראלית רבת הפנים והניגודים, כאשר הן הקהילה הרוסית והן החברה הישראלית הסובבת נתונות בבירור מקיף של זהותם ותרבותם. המאמרים - המופיעים בספר מבוססים על מחקר פסיכולוגי, סוציולוגי ואנתרופולוגי של העלייה. הם בוחנים את סוגיית המפגש, גיבוש הזהות והתמורה שחלה בעלייה הרוסית בהיבטים הפוליטיים, המקצועיים, החינוכיים, הלשוניים, הדתיים והמשפחתיים; כמו כן מוצג פרוייקט למפגש תרבויות וזהויות בין בני הארץ לעלייה הרוסית.

בהשפעת גל "מחאות הפייסבוק" בעשור השני של המאה ה-21, הציב פוסט אנונימי, שהתפרסם בפייסבוק בבחירות 2013, דרישה של נשים חרדיות לייצוג במפלגות החרדיות. הפוסט  פרץ את סכר השתיקה וחולל לראשונה בישראל מאבק של נשים חרדיות לייצוג פוליטי.

איך צומחת מחאה דמוקרטית-פמיניסטית במהותה בחברה השוללת את ערכי הדמוקרטיה? בחברה פטריארכלית, שהפרדה בין גברים ונשים היא ערך מרכזי המגדיר את זהותה ואת אורחות חייה של האישה, בחברה שבה "פמיניזם" היא מילת גנאי? בחברה שבה המשפט "כל כבודה בת מלך פנימה"  מאומץ כקוד צניעות וכהצדקה להדרת נשים מהמרחב הציבורי? בחברה שבה הממסד שולט על אמצעי התקשורת שממנו מודרות הנשים?

סיפור מאבקן של נשים חרדיות פורצות דרך עומד במרכזו של ספר זה. נשים אמיצות ומרתקות, שהשמיעו את קולן וסדקו את חומת השתיקה סביב אפלייתן. נשים הנאבקות למימוש זכותן האזרחית להיבחר ונגד הדרתן מהשיח הציבורי, מהעשייה הפוליטית וממוקדי הכוח בחברה החרדית. הספר אוצר בתוכו סיפור על נחישות ומנהיגות של קומץ נשים חרדיות, שאימצו את האינטרנט ואת הרשת החברתית פייסבוק כדי לעקוף את הדרתן מהתקשורת החרדית הממסדית. נשים שהיה בהן העוז לנסות לחולל שינוי למרות ההתנגדות הפנים-חרדית והמחירים האישיים הכבדים הכרוכים בכך.

הספר בוחן את היוזמות השונות במאבק לייצוג פוליטי במערכות הבחירות בשנים 2013 ו-2015  ובמרכזן – מחאת הפייסבוק של "לא נבחרות לא בוחרות" וייסודן של שתי מפלגות נשים חרדיות. הוא מתמקד בשיח התקשורתי, ובה בעת משרטט את תהליך התהוותה של מנהיגות פוליטית של נשים חרדיות. מתוקף הדרישה לייצוג פוליטי, התמודדו הנשים עם אימוץ רעיונות פמיניסטיים-ליברליים הסותרים את זהותן החרדית. פעילותן הניחה את התשתית הראשונית לצמיחתו של פמיניזם חרדי.

ד"ר אורלי צרפתי היא חוקרת תקשורת, ומרצה בכירה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. עיקר מחקרה מתמקד באמצעי התקשורת בחברה החרדית, בתקשורת ומגדר ובתקשורת ומחאה. ספרה מאוסלו עד ההתנתקות – המאבק על ארץ ישראל השלמה בעיתוני חב"ד ראה אור בהוצאת הספרייה הציונית ואוניברסיטת ת"א.  מייסדת ועורכת (שותפה) של "מגדר – כתב עת אקדמי ופמיניזם".