חייה המרתקים והטראגיים של מלכת צרפת מרי אנטואנט הם דוגמה חותכת לתהפוכות הגורל. מן החצר השמרנית והאדוקה של מלכת אוסטריה מריה תרזה אל הפאר של ורסאי ושל 'מקדשה' הפרטי הקטן של אנטואנט, טריאנון; מהערצת העם וחיי ההוללות השאננים בחצרו של לואי ה-16 אל המצור, הבריחה, ההשפלה, אימת המוות ועד בית-הכלא והגיליוטינה. סטפן צווייג שריתק את הקוראים בסידרת הביוגרפיות שכתב, מנפה ביד מיומנת את המקורות ההיסטוריים האותנטיים מן האידיאליזציה של המלוכנים מחד גיסא ומן המפלצתיות שייחסו למלכה הרפובליקנים מאידך גיסא. המחבר מחייה את תיאור הנערה שנשלחה למלוך לצידו של המלך הצעיר, הקר, המגושם, חובב הציד והאכילה; הוא מתאר את הקושי האדיר של הסתגלות לעם זר, ללשון זרה, למנהגי החצר הקשוחים ואת הדרמה המדאיבה של חדר המיטות. צווייג גם מצייר ביד אמן את תככי החצר ואת מאבקיה של מרי אנטואנט בכמה מן האישים המרכזיים בממלכה. חייה של מרי אנטואנט נפגשו בצומת אירועים היסטורי – המהפכה הצרפתית, אשר שינתה את פני אירופה. כשהתהפך הגלגל – והמלכה שהסתגלה לחיי פאר, פזרנות ושעשועים שאין משלם, נאלצה לעמוד למשפט והושלכה לכלא, בנה הקטן נלקח ממנה ובעלה המלך הוצא להורג – נתעוררו בה כוחות-נפש רדומים והביאו אותה אל החשיבה, ההתבוננות ואפילו אל האהבה הגדולה של חייה. לא בובת-פאר נוצצת צעדה אל הגיליוטינה, אלא אישה גאה המודעת לעצמה ונושאת את גורלה בשלווה ובקור-רוח. סטפן צווייג , סופר יהודי שכתב בגרמנית. נולד בווינה (1882), למד באוניברסיטאות ברלין ווינה, ואחרי תום לימודיו הרבה בנדודים. כפאציפיסט במלחמת העולם-הראשונה עקר לציריך שבשווייץ. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם התגורר בזלצבורג ובשנת 1938 היגר לאנגליה. משם הגיע לארצות הברית, ואחרי שהות קצרה בניו יורק התיישב בברזיל. ב-1942, בעיצומה של מלחמת העולם-השנייה, למראה העולם שחרב עליו, איבד את עצמו לדעת.חייה המרתקים והטראגיים של מלכת צרפת מרי אנטואנט הם דוגמה חותכת לתהפוכות הגורל. מן החצר השמרנית והאדוקה של מלכת אוסטריה מריה תרזה אל הפאר של ורסאי ושל 'מקדשה' הפרטי הקטן של אנטואנט, טריאנון; מהערצת העם וחיי ההוללות השאננים בחצרו של לואי ה-16 אל המצור, הבריחה, ההשפלה, אימת המוות ועד בית-הכלא והגיליוטינה. סטפן צווייג שריתק את הקוראים בסידרת הביוגרפיות שכתב, מנפה ביד מיומנת את המקורות ההיסטוריים האותנטיים מן האידיאליזציה של המלוכנים מחד גיסא ומן המפלצתיות שייחסו למלכה הרפובליקנים מאידך גיסא. המחבר מחייה את תיאור הנערה שנשלחה למלוך לצידו של המלך הצעיר, הקר, המגושם, חובב הציד והאכילה; הוא מתאר את הקושי האדיר של הסתגלות לעם זר, ללשון זרה, למנהגי החצר הקשוחים ואת הדרמה המדאיבה של חדר המיטות. צווייג גם מצייר ביד אמן את תככי החצר ואת מאבקיה של מרי אנטואנט בכמה מן האישים המרכזיים בממלכה. חייה של מרי אנטואנט נפגשו בצומת אירועים היסטורי – המהפכה הצרפתית, אשר שינתה את פני אירופה. כשהתהפך הגלגל – והמלכה שהסתגלה לחיי פאר, פזרנות ושעשועים שאין משלם, נאלצה לעמוד למשפט והושלכה לכלא, בנה הקטן נלקח ממנה ובעלה המלך הוצא להורג – נתעוררו בה כוחות-נפש רדומים והביאו אותה אל החשיבה, ההתבוננות ואפילו אל האהבה הגדולה של חייה. לא בובת-פאר נוצצת צעדה אל הגיליוטינה, אלא אישה גאה המודעת לעצמה ונושאת את גורלה בשלווה ובקור-רוח. סטפן צווייג , סופר יהודי שכתב בגרמנית. נולד בווינה (1882), למד באוניברסיטאות ברלין ווינה, ואחרי תום לימודיו הרבה בנדודים. כפאציפיסט במלחמת העולם-הראשונה עקר לציריך שבשווייץ. בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם התגורר בזלצבורג ובשנת 1938 היגר לאנגליה. משם הגיע לארצות הברית, ואחרי שהות קצרה בניו יורק התיישב בברזיל. ב-1942, בעיצומה של מלחמת העולם-השנייה, למראה העולם שחרב עליו, איבד את עצמו לדעת.
מסעו המונומנטלי של פרוסט בעקבות הזמן האבוד נמשך בעברית בתרגומה הרענן ומלא-התנופה של הלית ישורון. בספר זה מופיעים, לראשונה בעברית, "אהבה אחת של סוואן" ו"שמות מקומות: השם". "אהבה אחת של סוואן" מציג את סוואן 15 שנים קודם להופעתו בקומברה (בספר הקודם), ופורש את טירופי האהבה שלו. זהו חלק יוצא דופן במכלול, כי פרשת התאהבותו של סוואן באודט – הלוא היא הגבירה בוורוד מ"קומברה" – מתנהלת לפני הולדתו של פרוסט. לפיכך אפשר לקרוא חלק זה גם בפני עצמו, כרומן אהבה מבריק ואכזר, שבו דמותו של סוואן היא נוגעת-ללב וקומית כאחד. אודט, האשה ה"מפוקפקת", כמעט נעדרת לחלוטין לאורך הרומן הזה, לאו דווקא בגלל נסיעותיה מפריז או בגלל התחמקויותיה מסוואן. דמות הבשר שלה, גם כשהיא נוכחת, אובדת בטלטלה המענה שמקננת בסוואן, המעצימה אודט אחרת, "כאילו היה מישהו מראה לנו פתאום את אחת ממחלותינו תלויה מחוץ לנו ולא היינו מגלים דמיון בינה לבין מה שכואב לנו". אף כי סוואן מנסה לגלות כל העת מיהי בעצם אודט – אודט "נכתבת" בתודעתו, והיא תעתוע של הזיכרון המיידי ושל השרשרת האינסופית של התגובות הנפשיות. אפילו לסוואן עצמו ברור שכאשר תחדל אודט להיות נעדרת-תמיד ומדומיינת, יהפכו מעשי-חייה מעוטי עניין כשלעצמם. בגידות שהוא מייחס לה כל העת, וגם אינו מאמין בהן, עשויות להפיק מתוך אהבתו קינאה, המפיקה שנאה, המחלישה את אהבתו. וכשהאהבה נחלשת – נחלשות גם הקנאה והשנאה, מה שמאפשר להיזכרויות אחרות לעלות ולגרור חרטה ואהבה מלאת רוך. במעגלי קסמים כאלה, המזינים את עצמם, סובבת תודעתו של סוואן כל העת: ההיעדרות יוצרת נוכחות, הנוכחות מביאה להיעדרות, וכל זה מביא לתחושת חיוניות פנימית גדולה, שרק הישחקותה עם הזמן החולף מאפשרת את ההשתחררות, ואת המחשבה שביזבז שנים על אשה שאפילו לא מצאה חן בעיניו; ואולי רק המצב האחרון הזה מאפשר נישואים. ב"שמות מקומות" מתאהב פרוסט הילד בז'ילברט, בתם של סוואן ואודט, בסיפור המקביל לסיפורו של סוואן.
המחיר שלנו:
30
₪