מלחמה ומוסר - מבט יהודי על אתיקה צבאית
מה זה אומר לנהל מלחמה מוסרית? זוהי השאלה הבוערת של תקופתנו — שאלה העומדת בלב המאבק של מדינת ישראל, הן בשדה הקרב הן בזירה הבין־לאומית. לאחר מאות שנים של גלות מדינית וחולשה צבאית, נדרש העם היהודי החל מהמאה ה־ 20 להתמודד לראשונה עם שאלות יסוד: כיצד מגיבה אומה ששורשיה נטועים בערכי התורה, לאיומים קיומיים, לפיגועים ולמלחמות? מה יש ליהדות לומר על מרד גטו ורשה, ההתקוממות נגד המנדט הבריטי, או המצורים של צה"ל בביירות ובעזה? ומה לגבי התקיפות המקדימות לפני מלחמת ששת הימים או תקיפות על כורים גרעיניים? האם "שטחים תמורת שלום" היא אפשרות הלכתית או מוסרית? והאם ניתן להילחם בטרור בתוך אוכלוסייה אזרחית, תוך שמירה על חיי החיילים, מניעת פגיעה בבלתי מעורבים, ושמירה על תדמית מוסרית? מלחמה ומוסר מגולל את סיפורה של האתיקה הצבאית היהודית — הסוגיות, המאבקים וההכרעות המוסריות שעיצבו מסורת ואומה. הספר פורש את הרגעים ההיסטוריים המכוננים של המאה האחרונה דרך עיניהם של רבנים, הוגים ואנשי צבא, כדי להציג לראשונה חזון יהודי מקיף על מוסר, על הגנה ועל צדק במציאות של לחימה. מלחמה ומוסר מציע השקפת עולם יהודית עמוקה ורלוונטית מתמיד, הפונה לכל מי שמבקשים, דווקא בעידן של מורכבות מוסרית חסרת תקדים, לגבש תפיסת עולם בנוגע למלחמה הראויה על פי האתיקה היהודית. הרב ד"ר שלמה ברודי הוא סופר ופובליציסט, העוסק בהנגשת טקסטים יהודיים לקהלים רחבים וביישומם על סוגיות מוסר ואתיקה בנות זמננו. הוא בוגר האוניברסיטה העברית, הרווארד ובר־אילן, והוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל. בעבר היה ר"מ בישיבת הכותל במשך כעשור, מנהל תוכניות בקרן תקווה, וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. כיום הוא מנכ"ל עמותת 'אימתי', ארגון בין־לאומי המסייע לאנשים בהתמודדות עם שאלות אתיות הנוגעות לטיפול רפואי בסוף החיים ולתרומת איברים.
״זה לא איזה כנרת שלי, זה רוקנ׳רול…״ (יהודה עדר). הרוק הישראלי הוא פסקול החיים שלנו; מהנסיעה לעבודה ועד ליל שישי בהופעה, הוא מספר את הסיפור של השפה העברית ושל כולנו. ספרה של נורית אורן אבישר בוחן את לשונו של הרוק הישראלי כראי לשינויים שעברה העברית ולהתפתחות התרבות הישראלית משנות ה־70 עד ימינו; הוא עוקב אחר גלגולי השפה בפזמוני הרוק – מ״כוורת״ ו״תמוז״, דרך ״תיסלם״ ו״משינה״, ועד ״מוניקה סקס״, ״המכשפות״, ״הדג נחש״ ו״טונה״ – ומראה כיצד מבעי היומיום הופכים למעשה אמנות.
האזנה מחודשת לשירים ישנים וחדשים מתווה מפה לשונית ורגשית של העברית – זו היורדת מהבמה החגיגית של ביאליק ושל עמיחי וצועדת יחפה אל הרחוב: מדברת, מתבדחת, מתריסה, ולעיתים גם שותקת. מנקודת מבט מחקרית הנשענת על כלים של הבלשנות הקוגניטיבית ועל תיאוריות סמנטיות עכשוויות, אורן אבישר חושפת כיצד למשל בשורה ״רק אני ואנוכי נורמלי מכולם״ נחשף הרובד המקראי לצד כמיהת הדור לנורמליות; וב״הר של בייגלך״ של מוניקה סקס – מאחורי ההומור מסתתרת ביקורת חברתית עמוקה.
נורית אורן אבישר , עורכת לשון ומורה לספרות וללשון, גדלה בין מדפי ספרים וערמות תקליטים. המילים והמנגינות שעיצבו את ילדותה עוררו בה סקרנות שהובילה למחקר על השפה המתנגנת של הרוק הישראלי. היא בעלת תואר ראשון בספרות כללית והשוואתית מהאוניברסיטה העברית, ותארים שניים בעיתונאות מאוניברסיטת רוזוולט שבשיקגו, ובתרבות הילד והנוער ובלשון עברית – שניהם מאוניברסיטת תל אביב.
המחיר שלנו:
75.60
₪