מלחמה ומוסר - מבט יהודי על אתיקה צבאית
מה זה אומר לנהל מלחמה מוסרית? זוהי השאלה הבוערת של תקופתנו — שאלה העומדת בלב המאבק של מדינת ישראל, הן בשדה הקרב הן בזירה הבין־לאומית. לאחר מאות שנים של גלות מדינית וחולשה צבאית, נדרש העם היהודי החל מהמאה ה־ 20 להתמודד לראשונה עם שאלות יסוד: כיצד מגיבה אומה ששורשיה נטועים בערכי התורה, לאיומים קיומיים, לפיגועים ולמלחמות? מה יש ליהדות לומר על מרד גטו ורשה, ההתקוממות נגד המנדט הבריטי, או המצורים של צה"ל בביירות ובעזה? ומה לגבי התקיפות המקדימות לפני מלחמת ששת הימים או תקיפות על כורים גרעיניים? האם "שטחים תמורת שלום" היא אפשרות הלכתית או מוסרית? והאם ניתן להילחם בטרור בתוך אוכלוסייה אזרחית, תוך שמירה על חיי החיילים, מניעת פגיעה בבלתי מעורבים, ושמירה על תדמית מוסרית? מלחמה ומוסר מגולל את סיפורה של האתיקה הצבאית היהודית — הסוגיות, המאבקים וההכרעות המוסריות שעיצבו מסורת ואומה. הספר פורש את הרגעים ההיסטוריים המכוננים של המאה האחרונה דרך עיניהם של רבנים, הוגים ואנשי צבא, כדי להציג לראשונה חזון יהודי מקיף על מוסר, על הגנה ועל צדק במציאות של לחימה. מלחמה ומוסר מציע השקפת עולם יהודית עמוקה ורלוונטית מתמיד, הפונה לכל מי שמבקשים, דווקא בעידן של מורכבות מוסרית חסרת תקדים, לגבש תפיסת עולם בנוגע למלחמה הראויה על פי האתיקה היהודית. הרב ד"ר שלמה ברודי הוא סופר ופובליציסט, העוסק בהנגשת טקסטים יהודיים לקהלים רחבים וביישומם על סוגיות מוסר ואתיקה בנות זמננו. הוא בוגר האוניברסיטה העברית, הרווארד ובר־אילן, והוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל. בעבר היה ר"מ בישיבת הכותל במשך כעשור, מנהל תוכניות בקרן תקווה, וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. כיום הוא מנכ"ל עמותת 'אימתי', ארגון בין־לאומי המסייע לאנשים בהתמודדות עם שאלות אתיות הנוגעות לטיפול רפואי בסוף החיים ולתרומת איברים.
הספר עוסק באתגרי החינוך של אנשי ונשות החינוך בישראל כיום, לאחר מגפת הקורונה ושינויים עולמיים ומקומיים. הוא מדגיש את החשיבות של החינוך כיסוד וכקרקע המוצקה שעליה צומחת ומתעצבת דמותה וזהותה של המדינה. הספר מציע כיווני חשיבה פילוסופיים ומעשיים המבוססים על ניסיון מעשי עשיר ורב שנים בשדה החינוך וההוראה ובמחקר האקדמי. המחברים עוסקים בשינויים שדור העתיד חשוף אליהם, שינויים המובילים לפערי ידע וביצוע בין התלמידים למוריהם. הם מעלים שאלות בנוגע לאיכות הידע שהתלמידים צוברים, ומבקרים את התפיסה שהטכנולוגיה לבדה תוכל לסגור את הפערים האלה. לשיטתם נדרש שינוי מבני ניכר במערכת החינוך ובתפקידם של בתי הספר והמורים, וזאת לאחר התאמתם לפדגוגיה מתקדמת ולאמצעים טכנולוגיים חדשים, בבחינת לצפות את הבלתי צפוי ולהיערך לכל תרחיש אפשרי. כל זאת מתוך אמונה שהחינוך הוא כיפת הברזל האמיתית ובת הקיימא של מדינת ישראל.
פרופ' איתן סימון הוא איש חינוך ומרצה בכיר במכללה האקדמית תל חי. כיהן כנשיא מכללת אוהלו, כסגן נשיא המכללה, וכראש בית הספר לחינוך והוראה. הוביל את איחוד מכללת אוהלו עם מכללת תל חי ושימש בתפקיד סגן נשיא מכללת תל חי וראש החוג לחינוך והוראה ותוכנית ה־ M.Teach . פרופ' סימון הוא חוקר בתחומי הכשרת מורים, זהות מקצועית, מנהיגות וחדשנות פדגוגית ובוגר מכון מופ”ת במסלול ניהול מוסדות אקדמיים. פרופ' סימון פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת בין־לאומיים ומקומיים, הוא מציג בכנסים בין־לאומיים ושותף בוועדות המדעיות של כנסים נבחרים.
ד”ר יונית ניסים כיהנה כדיקן הסטודנטים, כראש בית הספר ללימודי המשך וכראש הפקולטה לחינוך במכללת אוהלו וכראש החוג לחינוך והוראה במכללת תל חי. ד"ר ניסים היא מרצה בכירה וחוקרת בתחומי הכשרת מורים, מנהיגות וחדשנות. היא בוגרת מכון מופ”ת, בית הספר לפיתוח מקצועי בהכשרה להוראה והנחיה ובוגרת מכון מנדל בתוכנית למנהיגות אקדמית. פרסמה מאמרים רבים בכתבי עת מקומיים ובין־לאומיים והופיעה בכנסים בין־לאומיים.
המחיר שלנו:
76.80
₪