הפרדה בין נשים וגברים במרחב הציבורי בישראל כבר אינה עניין פנים־דתי. היא חלחלה לעומק החברה הכללית. נשים נשלחות לאחור באוטובוס והצידה בטקסי לוויה, הן נדרשות להתכנס מאחורי מחיצה גם בתפילה בכיכר העיר ואינן מורשות ללמד בתוכניות אקדמיות לגברים חרדים. לא רק גורמים שמרניים וקיצוניים מצדדים בהפרדה, גם רבים במחנה הליברלי סלחנים כלפיה. ”הציבור ומעצבי המדיניות בישראל נתונים למניפולציה אפקטיבית במיוחד”, מסבירה יופי תירוש. ”רעיונות נשגבים של חופש דת, התאמה תרבותית והנגשה עוברים השטחה פופוליסטית שמתעתעת גם באלה שמחויבים, לפחות בפני עצמם, לשוויון, לחופש הביטוי ולכבוד האדם”. בהופרדנו כך מציגה תירוש את המנגנון שמניע את ההפרדה המגדרית. היא חושפת כיצד ההפרדה משמשת את אדריכלי ההפיכה המשטרית לריסוק הדמוקרטיה בישראל ומפריכה את הטיעונים שמבקשים להצדיק אותה. הספר רואה אור בשיתוף מכון הרטמן.
״המחשבה על בני, בן השלוש שמחכה לי במשך שנתיים, כשאני קבור בגיהינום של החמאס, נתנה לי כוח לשרוד את העינויים הקשים והאכזריים ביותר, את ההתעללות הנפשית ואת הניסיונות לשבור אותי, להכות ולהרעיב אותי עד הקצה. הם נהנו ממראה המוות, ואני התפללתי כל יום לאור, והאור שלנו ניצח את החושך שלהם.״ לאחר 738 ימים בגיהינום של החמאס, חמישים מטרים מתחת לאדמה, מביא החטוף אלקנה בוחבוט את סיפורו, שלוקח אותנו לחוויה עצומה ומטלטלת ולסיפורים שמעולם לא סופרו, חלקם אינם ידועים, ומהווים מסמך בעל חשיבות היסטורית. על אף העינויים, הרעב וההתעללויות הנפשיות, אלקנה החזיק בכל יום בתקווה לשוב אל אשתו רבקה ואל בנו דוד ראם. סיפור חייו מתחיל הרבה לפני החטיפה, בשני אירועים בלתי נתפסים שבהם ניצלו חייו בנס, ובהיכרותו עם רבקה, עולה חדשה מקולומביה שתהפוך במהרה לסמל של עוצמה. כיצד במצבי רעב קיצוניים הצליח לשרוד, מה הייתה משמעותה של מרלין, הבובה הדוממת שאלקנה יצר במו ידיו, כיצד נחגג ראש השנה באמצעות ציור של דג, כיצד חפר במו ידיו מנהרה יחד עם המחבלים כדי להציל את חייו, ואילו מאבקים פסיכולוגיים התחוללו בינו לבין המחבלים האכזריים שאפילו השטן היה מסמיק לנוכח מעשיהם. גם כאשר הפך לשלד עצמות מצולק, זב דם וחולה, המשיך לראות את האור מול מי שתכלית חייהם הייתה מוות. בסופו של דבר האור ניצח, והוא שב בחיים
המחיר שלנו:
78
₪
סיפורה של חטיבת השריון 188 – החטיבה שלא היתה אמורה להיות שם.
בשעה 06:29 ב-7 באוקטובר 2023, השבת הנוראה, עסקו כוחות חטיבת השריון 188 בפעילות מבצעית ביהודה ושומרון ובגבול הצפון. בסוף אותו היום, 20 טנקים ושני כוחות חי"ר של החטיבה היו פזורים לכל אורך העוטף – נלחמים, הורגים עשרות מחבלים ומצילים מאות אזרחים בשדרות, בבארי, בכפר עזה, בנחל עוז, בסופה ובכיסופים.
"משום מקום התחלתי לשמוע על כוח טנקים שבא לקראתי", סיפר אחר כך מפקד הגזרה הדרומית של העוטף. "התחושה היתה שיש פתאום מול מי לעבוד. לא היו הרבה כוחות כאלה, אם בכלל, באותו יום".
בכתיבה קולחת ועשירה בפרטים, ובהתבסס על שיחות עם יותר מ-100 קצינים ולוחמים, מביא רונן וודלינגר את סיפורה של חטיבת השריון 188 ב-7 באוקטובר וביממות שאחריה, שעה אחר שעה. הוא מספר על קרבות לטיהור מוצבים, על היתקלויות פנים אל פנים ועל חילוץ אזרחיות ואזרחים מהתופת. לצד זאת, הספר גם נכנס לתוככי הטנק ושופך אור על ההווי – השיחות, הפחדים, התסכול, ההומור – שיוצר צוות של ארבעה שריונרים שנלחמים במשך שעות בתוך מפלצת של 80 טון ברזל.
רונן וודלינגר הוא איש תקשורת ומנהל התוכן של פרויקט ההנצחה הדיגיטלי "כאן 7.10.360" מבית תאגיד השידור הישראלי.
המחיר שלנו:
77
₪