חודש מאי היפהפה

מוצאי חג הפורים. חמישה בחורי ישיבה נוסעים אל צדיק ירושלמי ששמועות על כוחות הברכה שלו עוברות מפה לאוזן. הראשון מחפש אהבה; השני זקוק לפרנסה; השלישי רוצה לגדול בתורה; הרביעי מבקש רפואה לאמו; והחמישי מצפה לפרי בטן. בשנה שתחלוף, יצטרך כל אחד מהם להתמודד עם המשאלה שלו ועם השלכותיה. 

השנה שאחרי הפור הוא סיפור חסידי-מודרני מתובל בהומור, שמבקש לבחון את היחסים בין בחירה לגורל, בין רצון להצלחה ובין נס למציאות. מתוך הסיפור עולה גם דמותה של הישיבה – סדר יומה, עולמה החברתי ומעגל השנה שלה. 

אברהם אליצור (יליד תשנ"ד, 1993) הוא אב לשלושה, כותב ועורך. למד בישיבת בית אל במשך אחת-עשרה שנים. זהו ספרו הראשון.  

קְדם מילה מבקש לבחון את ממשותה של המילה הכתובה בחיי הרוח ובהתגלמותה הפרוזאית, היומיומית, בישראל של המאה העשרים ואחת. הספר מברר את שאלת המילה בעמדה החורגת מהיצמדות דוגמטית לכל צורה של הרמנויטיקה דתית או אקדמית. מדובר בקבוצת כותבים מתחומי אמנות ומחקר שונים, שהתכנסה מתוך סקרנות לאות העברית סביב שיעוריו של יצחק בנימיני, בכדי לדון בעשרת הדיברות ובמעמד המילה הכתובה.

קדם מילה מורכב נדבך על גבי נדבך, השיעור מצד אחד ומהצד האחר תגובות לשיעור, תגובות לתגובות ומיני-הפרעות לתגובות, כולם ענפים מסועפים של טיעונים, פרשנויות, סיפורים וזיכרונות. זוהי סטרוקטורה עדינה שבה מהלך מחשבתי של האחד נרקם לתוך מהלך מחשבתי של האחר, מערער ומפרה אותו, והכל אודות המילה הכתובה במעשה הקריאה ומלאכת הכתיבה.

המילה הכתובה כפי שהיא מוצגת בקדם מילה עומדת לעצמה ומתוך עצמה, ואינה נזקקת לדבר. זה אנו, הקוראים או הכותבים, הנזקקים לחוש הראיה וחוש השמיעה כדי לקרב את המילה אלינו, לחקור ולברר, אולי מתוך פנטזיה מילתית: להיות בסופו של דבר, אנחנו מילה.