עיניה של אימי

איך אפשר לחקור לעומק את מחדל טבח 7 באוקטובר? מה ניתן ללמוד מחקירת מחדל יום הכיפורים? האם מה שהיה הוא שיהיה, ואנחנו נידונים לעקומת למידה שלילית לנצח?

בישראל – מדינה של מלחמות ומבצעים — רבים ההישגים הצבאיים, אבל רבים הם לדאבוננו גם המחדלים הבלתי־נתפסים. בחמישים שנה ויום עוקב ד"ר מוטי גלוסקה אחר ועדות החקירה והבדיקה של מחדלי המדינה, והתוצאה: דיוקן ישראלי מורכב, מרתק, מסקרן. 

שני קווי פרשת המים, שביקעו את הווייתנו בהפרש מדויק ומצמרר של חמישה עשורים ויום, מעלים שאלות רבות, שבחלקן עוסק ספר זה: האם אנו מסתפקים ב"עריפת ראשים" של האחראים הראשיים למחדלים? מהו הכשל המובנה בממשק המדיני־צבאי בישראל? האם ועדות חקירה מציגות רק חוכמה לאחר מעשה (חל"ם)?

מוסד ועדות החקירה אמנם זוכה לביקורת רבה, אבל הוא עדיין מהווה אמצעי ממלכתי ומקובל לבירור האמת. חמישים שנה ויום בוחן את הנושא בהקשרים חברתיים, תרבותיים, צבאיים ופסיכולוגיים. יש בו דיון בוועדות חקירה מהשנים האחרונות (אסון מירון, פרשת הצוללות), אך הוא עוסק בעיקר בחקירת מלחמות: ועדת אגרנט (מלחמת יום הכיפורים), ועדת כַּהַן (מלחמת לבנון הראשונה) וּועדת וינוגרד (מלחמת לבנון השנייה). 

בעקבות לקחי העבר מציע הספר מִתווה לוועדת חקירה משוכללת ויעילה מקודמותיה, שנועדה לסייע בתהליך הריפוי המקיף שהחברה הישראלית מוכרחה לעבור. 

ד"ר מוטי גלוסקה הוא חוקר ומרצה בנושא ההיסטוריה הצבאית של ישראל, משפטן בהכשרתו, ואל"ם (במיל.), שהשתתף ברוב מערכות ישראל. ספרו משקף כמיהה אישית לתיקון עמוק ומשמעותי בחברה הישראלית. 

"חמישים שנה ויום מציג את הלא ייאמן — רבות מההמלצות של ועדות החקירה אינן מיושמות ואין תהליך נכון של הפקת לקחים — קביעה בעלת משמעות קיומית של ממש". - פרופ' חנה יבלונקה
 

ג'יי די סלינג'ר, מהסופרים האמריקאים המשפיעים ביותר במאה ה־20, עסק בכתיבתו בשאלות של זהות, ניכור וטראומה. הוא סלד מכל מנגנון של תיווך – מתעשיית הספרות, מהמדיה ומהפיכת הכתיבה למוצר. בסגנון פשוט, דיבורי ונטול פוזה הוא ביקש ליצור קשר ישיר עם קוראיו ולתת מקום לדמויות שוליים, סוערות ומיוסרות, המנסות להבין מי הן באמת. סלינג'ר האמין שדמות בדויה יכולה "לחיות" מעבר לדף – להגיע אל הקוראים לא באמצעות פרשנים או מבקרים, אלא בכוחות עצמה.

מה הופך את כתיבתו לרלוונטית כל כך גם היום? כיצד השפה האינטימית שלו מאתגרת את הקוראים ומזמינה אותם למסע של התבגרות רגשית, רוחנית ואסתטית? ואיך קרה שכתיבתו – היומיומית לכאורה, אך העמוקה כל כך – מצאה הד בישראל דווקא בתקופה של שבר חברתי ולאומי?

דגי בננה ושדות שיפון הוא הזמנה לצלול אל עולמו הספרותי של סלינג'ר באמצעות קריאה מחודשת ביצירות נודעות, בהן "התפסן בשדה השיפון", "יום מושלם לדגי בננה" ו"הגביהו את קורת הגג, נגרים". בדיון ראשון מסוגו חן אדלסבורג בוחנת את האופנים הייחודיים שבהם סלינג'ר שרטט את קו התפר שבין נורמליות לשיגעון, בין קונפורמיות למרד, בין פצע למילים שמנסות לרפא אותו. לקהל הישראלי ספרה מציע מבט מקומי על סיפוריו של סלינג'ר, תוך עיסוק בסוגיות כמו פצעי מלחמה וזהות יהודית, וחושף את החותם העמוק שהותירה יצירתו בתרבות העברית.