שלום במרומיו

בשכונת עולים בירושלים מתגוררת טובה ברכה – זקנה בבלית חכמה, המנהלת את חייה על פי מסורת אבותיה ואמותיה. כשהיא מברכת על הלולב בחג הסוכות, כפי שלמדה מאִמהּ, מוצא בזה רב צעיר ונחרץ פגם הלכתי חמור. המפגש בין שתי תפיסות עולם אלו – האחת מושרשת במסורת חיה, והשנייה נשענת על סמכות טקסטואלית – מתפתח לעימות עקרוני על אמת, אמונה וסמכות. סיפור קטן זה על ברכה ולולב מתרחב לכדי יצירה מורכבת ורבת־רבדים, הנעה בין הומור לפאתוס, בין ריאליזם לפנטזיה, בין ירושלים של מטה לירושלים של מעלה. דרך סיפור המסגרת נפרשת לפנינו תמונה עשירה של קהילה ירושלמית על דמויותיה הייחודיות, מנהגיה ואורחות חייה, וגם דיוקן מרתק של מאבק בין־דורי על משמעותה של מסורת בעולם משתנה. ביצירתו הראשונה, כותב המחבר ברוחם של הסיפור העממי ושל הספרות הרבנית הקלאסית ומצליח לרקום מהם יצירה מודרנית מפתיעה. הספר מצטרף לכמה וכמה יצירות של ספרות עברית עכשווית, המבקשות לספר מחדש את סיפורה של החברה הישראלית המסורתית, אך עושה זאת בקול ייחודי ומקורי. דוד מנחם, יליד ירושלים (1980), מלמד תורה ושירה, פייטן ומוזיקאי, רב קהילת אוריאל במבשרת ציון. זהו ספרו הראשון.