הצד האפל של היופי והכיעור - חן מרקס

מרלין וניג מוכרת לקוראיה כמבקרת קולנוע שאוהבת לאהוב סרטים; בספרה החדש, קולנוע ותודעת המציאות – מסות קריטיות, חושפת וניג את השדה המגנטי של היצירה הקולנועית ואת הקשר העמוק בין קולנוע לפיזיקה, מתוך היבטים פילוסופיים נבחרים, ביניהם: הזמן הלא- סימטרי, המרחב הקדוש של הצופה, החוש המיני, האמת והשקר של הפיזיקליזם, שיפוטי מחשבה ורגש, ועוד. היבטים אלה, אשר אותם היא מכנה ״מסות קריטיות״, מעניקים לקורא כלים מדעיים ואופני מחשבה המדגימים באופן חדשני כיצד נוכל להיחלץ מהצפייה הפסיבית לצפייה אנרגטית מלאת תשוקה, וכיצד באפשרותנו להפוך כל סרט, אפילו כזה המכונה ״רע״, לחוויה מיטיבה.

ספרה של וניג הוא הצעה לדיון מקיף על יכולת השליטה של הצופה בחוויה הקולנועית, לצד תפקידו של הקולנוע בעיצוב המציאות, המבט והשיח התרבותי. ספרה מהווה בחינה חדשנית להשפעת המחשבה, הרגש והתודעה האנושית במהלך הצפייה, והוא מתבסס על מחקרים מתחום הפיזיקה והפילוסופיה.

ד״ר מרלין וניג היא במאית קולנוע ותסריטאית, חוקרת, מבקרת קולנוע ופעילה ציבורית. מבין ספריה "הקולנוע החרדי" (2011); "אז מה היה לנו פה – מחווה לרולאן בארת" (2016); "פאניקה בסגנון חופשי" (2017) ו״קולנוע משלהן – סרטי הגל החדש של הקולנוע החרדי״ (2020).

ואולי המשטרה צועדת אל סופה דן בבעייתיות שבה שקועה משטרת ישראל  – זאת בהשפעת ההיסטוריה שלה, נוסף על גורמים כמו המתח בין שיטור לדמוקרטיה, התרבות הארגונית, האלימות שהיא מרבה לנקוט בה והתנהלות השר הנוכחי, איתמר בן גביר, בצד ההתעלמות היחסית מתופעות כמו פשיעה במגזר הערבי וכנגד נוצרים. על רקע זה עולה השאלה אם המשטרה כפי שהיא היום הגיעה לסוף דרכה ויש מקום להקמת מוסד חדש לשמירה על הסדר ומניעת עבריינות. הספר מסתיים בהצעות לשינויים אפשריים בשיטור בישראל.

ד"ר אראלה שדמי שירתה כקצינה במטה הארצי של המשטרה עד פרישתה בדרגת סגן-ניצב. ניסיונה במשטרה, יחסיה הקרובים עם מפכ"לים וקצינים בכירים אחרים, לימודי משטרה בארצות הברית וזכייתה במלגת פולברייט – שהודות לה העמיקה את ההיכרות הקרובה עם נושא השיטור –הובילו אותה למחקר ולכתיבה בנושא ולהובלת לימודי משטרה בארץ כדיסיפלינה מדעית העומדת בפני עצמה.

ד"ר שדמי התמחתה גם בתחום לימודי נשים ופרסמה ספרים ומאמרים בנושא. כמו כן היא פעילה פמיניסטית לשינוי חברתי ופעילת שלום שהובילה כמה יוזמות, ביניהן מרכז "קול האישה" בירושלים, תנועת "האם החמישית", כנס קישורים בין סביבה, פמיניזם וצדק חברתי, ופעילות כאשכנזייה בארגון הפמיניסטי-מזרחי "אחותי".

בין פרסומיה: תולדות משטרת ישראל (שני ספרים), ארץ מאובטחת, לחשוב אישה, דרך אם, ומורשת האימהות: הדרך לעולם אחר – מעבר לפטריארכיה, קפיטליזם ועליונות המערב.

מהו מקור הרעיונות והנורמות שעומדים בבסיס העולם המודרני? ומהן הבעיות הנובעות מכך?

בחלקו הראשון של הספר ד"ר יואב אשכנזי ססוקר את התנאים שאפשרו את "מהפכת הציר" באלף הראשון לפנה"ס, תוך בחינת תיאוריות אנתרופולוגיות, היסטוריות ופילוסופיות המאירות את השפעתה על עיצוב ההגות מימי־הביניים ועד העת החדשה.

בחלק השני מנתח אשכנזי את התהוות הפילוסופיה האנגלו־סאכסית במאה ה־20 ואת משבר המשמעות שליווה אותה. באמצעות המתח שבין ריטואל לכנוּת, הוא מציע קריאה מחודשת ברעיונות המרכזיים של התקופה, ולבסוף מפתח מודל חדש להבנת מושג האמונה — מודל שמבקש לענות על בעיות אלו ולהתאים לאדם.

יואב אשכנזי הוא חוקר עצמאי העובד בסקטור הפיננסי הפרטי. אשכנזי פרסם שמונה ספרים על אודות הגותם של לודוויג ויטגנשטיין, אייריס מרדוק, צ'רלס טיילור, המסורת הרומנטית וז'אן אמרי לצד תרגומים להגותם של לודוויג ויטגנשטיין, אייריס מרדוק וצ'רלס טיילור. ספרו הנוכחי מבטא הגות עצמאית המבקשת להבין את האדם ועולמו גם באופנים דיאכרוניים היסטוריים, המספרים את האדם באופן עמוק ולא רק 'רחב'. מ־2014 מתגורר אשכנזי בוינה וממשיך בעבודתו הפרשנית.