ימים כקלקולם - נוגה פרידמן

כשבועז מזומן לשיחת פיטורים נזעמת בחברה שבה עבד במשך שנים בפיתוח יִשְׂרָאֵיי, המוכרת גם כ"AI של המדינה" – הכול במשרדו המוכר והנוח נראה לו כמו "חפץ אישי" – אפילו הדלת. החלון. האוויר. הזמן שחלף. הוא מושלך החוצה לעת עֶרֶב, אל שממת אזור התעשייה – ללא טלפון, חסַר רכב, ואם עליו לנחֵש – בקרוב מאוד גם נטול זוגיות. העתיד הופך למאיים ומדאיג.

אלא שאז הוא נתקל בשלישייה שמעוררת בו דווקא תהיות לגבי העבר: שוטרת שאיבדה את זיכרונה בשנות ה־ 80 ואולי טוב שכך, גנדרן צרפתי מן המאה ה־ 19 , ורועה צאן תנ"כי, לבוש שריון ועוטה ציצית. בועז חייב לבנות מבראשית את חייו המתפרקים מול עיניו, אך הוא סקרן לפענח מדוע הגיעו השלושה דווקא אליו – כאן ועכשיו.

מהו התפקיד המיועד להם? והאם גם לו יש כזה? ככל שקורות חייהם מתבהרים, נותרים בידי בועז שלושה קצות חוט וניסיון אחד בלבד להשחילם יחד, דרך לולאת זמן אחת. בחברתם, הופך ההווה מפתיע מרגע לרגע.

רגע לפני שפורצת סביבו סערת מי-טוּ העלולה לחסלו, עוזב השחקן המפורסם אלכסיס זָגְנֶר את ביתו ואת רעייתו, נוטש תפקיד ראשי בתיאטרון, דון ז'ואן, ונעלם בלי להשאיר סימן. במקביל, אוֹרוֹר, אם חד-הורית פריזאית שהתעייפה ממרוץ החיים, עוזבת את העיר הגדולה אל הבית הכפרי של אמה המנוחה. בצירוף מקרים אקראי כביכול נפגשים השניים בבית האֵם ובלית ברירה נאלצים לחלוק בו. כך מתחיל הקשר בין שני גולים-פליטים אלה הנמהלים זה בחייו של זה. 

מערבון הוא רומן עכשווי על תקופתנו, על האלימות שבה ועל פגיעותה, הכתוב במבט חודר, בשנינות וברכות כאחד. אבני היסוד שלו הם ידוענוּת, רשתות חברתיות, ארעיות תעסוקתית, אזורי סְפָר וקצב חיים מסחרר, אבל מעליהן מרחפת גם השאלה בדבר אפשרות קיומה של האהבה.  

מריה פורשה, סופרת צרפתייה, ילידת 1980, פרסמה עד כה שבעה רומנים וארבע נובלות. היא זכתה בפרסים ספרותיים רבים בצרפת, ביניהם ה-Prix de Flore שהוענק לה בשנת 2023 על מערבון.  זהו תרגום ראשון לעברית מיצירתה.