ימים כקלקולם - נוגה פרידמן

"תורידי את הספר הזה מהיד. את לא יכולה את זה עכשיו. יש לך טיסה לטוקיו לתפוס. זו ההזדמנות של החיים שלך. אבל לפני זה את חייבת לעבור בבית חולים. הם רוצים לבשר לך משהו רע. משהו רע על עצמך. הו גאד. מה הם רוצים ממך? בשביל לשמוע דברים רעים על עצמך יש לך את המשרד. שיט שיט שיט, דורי. מה הם עומדים להגיד לך? לא משנה מה, רק שיעשו את זה מהר. תבכי בטיסה. את חייבת להספיק, אחרת עמית טס בלעדייך. אל תנסי לדמיין מה הריח שלו. תתרכזי. אין לך אפשרות עכשיו לספר הזה. תניחי אותו חזרה. תעברי הלאה..."

יש שני דברים שחשובים לדורי בחיים: עבודה והרפתקאות, בהכרח באותו הסדר, שניהם בדרך כלל עם גברים. בגיל 32 היא אדריכלית זוטרה במשרד הכי נחשק עם הבוס הכי מתעמר בביזנס. זה לא הולך לה, אז היא יוזמת הרפתקה: היא מנסה למכור קונספט לרשת מלונות אהבה בטוקיו – מלונות לפי שעה שבהם כל חדר מעוצב סביב קינק שונה. היא לא עושה את זה לבד - היא מדליקה על הרעיון את עמית, האדריכל השני הכי בכיר במשרד והבחור הכי כריזמטי בחדר. כל חדר.

רגע לפני שהם טסים מאחורי הגב של הבוס, דורי צריכה לעשות מעקף קטן, ממש קטנטן ולא זוהר, במסדרונות העגומים של בית החולים. שם היא מגלה שעליה לעבור ניתוח חזה שיעמיד בסימן שאלה את כל התוכניות וסדרי העדיפויות שלה בחיים. אז היא עושה את הדבר ההגיוני היחיד בעיניה: ממשיכה כמתוכנן וטסה עם עמית לטוקיו. מבחינתה, זו הפעם האחרונה שלה בתצורתה הנוכחית. היא רק לא הביאה בחשבון שמי שמתעסקת עם (מלונות) אהבה בלילה, עלולה לאבד את התחתונים בבוקר.

נגמר הבית מלון הוא ספר ביכורים שנון, קצבי, סקסי ונוגע ללב. מרכיבים אותו החומרים הכי אמיתיים של החיים: קריירה, אהבה, דימוי גוף והגשמה עצמית, מתובלים בנימוסים יפניים, בחוצפה ישראלית, ובכמויות נדיבות של וסאבי. 

עינת שחק היא יוצרת ועיתונאית תרבות במגוון כלי תקשורת. ספר השירה שלה פירות ביאוסים (2025) זכה בקרן רבינוביץ לספרות. נגמר הבית מלון הוא ספר הפרוזה הראשון שלה. 

"אנשים החלו לשים לב שמשהו לא בסדר כשהגיעה השעה 21:39 ביום שלישי, ארבעה־עשר במאי, ופעמון המעלית לא צילצל. בכל זאת, זה לא היה יום לגמרי רגיל, ודווקא משום אי־רגילותו היתה ההכרה איטית לחלחל ולמלא את הלבבות בדאגה."

ג'ייסון הוא אחראי התחזוקה של בניין בקווינס. הוא מקפיד שכפתורי המעלית יהיו מצוחצחים מדי יום, שאף אחד לא ישאיר שקיות זבל ליד הדלת ושהרצפות במסדרון יהיו מבהיקות. הוא מטפל בבניין במסירות ובאהבה, כאילו היה הילד שלו.

אבל ג'ייסון גם משתוקק לילד משלו. אחרי הכל, הוא כבר בן שלושים ושתיים ויש לו חברה שהוא גר איתה, ממש כמו אנשים רגילים. הוא נחוש להפוך לאבא בכל מחיר, אך הוריו המגוננים אינם מאמינים שהוא וזוגתו, ליזי, כשירים לגדל ילד ועושים הכל כדי למנוע ממנו להגשים את משאלתו.

כשזוג עם תינוק עובר להתגורר בבניין, תשוקתו של ג'ייסון הופכת לאובססיה, שמטילה צל על קארן, האם הצעירה והחרדתית. במסע להגשמת חלומו ובניסיונו לצאת לעצמאות יוצר ג'ייסון מערבולת כאוטית הנפערת למרגלות הבניין וטורפת את חייו ואת חיי דייריו.

חודש מאי היפהפה מפליא לשרטט דיוקן עוכר שלווה של נפש מסוכסכת הנאבקת במגבלותיה. לירן גולוד רוקמת רומן טורד מנוחה, מותחן פסיכולוגי חכם ומורכב, המונע מחרדות קמאיות ופריצת גבולות.   

לירן גולוד נולדה בקרית שמונה וגדלה במושב בית הלל שבגליל העליון. התגוררה שבע שנים בניו־יורק והיתה מנהלת תחום ספרות ואמנות בקונסוליה הישראלית. עם שובה היתה המנהלת האמנותית של פסטיבל הסופרים הבינלאומי בירושלים. זהו ספרה השלישי, קדמו לו  עבודת אדמה, ונמר גימ"ל.