התעוררתי ב-06:29 - ג'וליה צ'ייטין, שרון שטיינברג, אלעד אבלגון, שושנה שטיינברג

הספר "הטיפול הדיאדי: מחשבות מחדר הטיפול" מהווה אבן דרך נוספת בחשיבה על המודל הדיאדי החיפאי: טיפול אם־ילד, אב־ילד — פרי הניסיון וההבנה שהתגבשו בשנים האחרונות במפגש היום־יומי עם דיאדות רבות בחדר הטיפול.
העבודה הטיפולית הדיאדית שואבת את המשגותיה מתוך תפיסה פסיכודינמית של טיפול בילד, מתיאוריות מערכתיות הקשורות בעבודה עם משפחות ומהמחקר ההתפתחותי. במקביל, התיאוריה הפסיכואנליטית על זרמיה השונים מהווה תשתית עשירה להבנת תכנים תוך־אישיים ובין־אישיים הנוגעים להתפתחות הרגשית של הילד, להיבטים של הורות ולתהליכים הפועלים במפגש הטיפולי הדיאדי. הרעיון המרכזי המלכד את החשיבה המגוונת של המטפלים הדיאדיים הוא החשיבות הרבה המיוחסת להקשר ההתפתחותי שבו גדל הילד ולגורמים בתוך היחסים העלולים לשבש את התפתחותו. נקודת מבט זו רואה בנוכחות הממשית של ההורה בעשייה הטיפולית מנוף התפתחותי רב חשיבות עבור כל השותפים בתהליך.
כמו קודמו, גם הספר הנוכחי הוא אסופת פרקים שנכתבו על ידי קלינאיות בכירות, הבאות מתחומי טיפול שונים, במפגש עם סוגיות קליניות מגוונות. הוא דן בחשיבותה של הערכת הדיאדה ואפיוניה; משמעותה של הפרעה מוקדמת ביחסים; עבודה דיאדית עם ילדי בית ספר; יישום המודל מול "המשפחה החדשה"; ושילוב אומנות ותנועה בעבודה הטיפולית. סוגיות אלה מחדדות את תפקידו של המטפל בחיפוש אחר הטכניקה הטיפולית המתאימה מול מצבים רגשיים ייחודיים הנוגעים באישיותו של ההורה, באפיוניו וצרכיו של הילד וביחסים ביניהם, ובאיתור "השפה" הטיפולית הנכונה לדיאדה המסוימת ולכל אחד מהשותפים בה. חלק מהפרקים יוצרים חטיבה רעיונית, ואחרים מהווים תוצר של חשיבה ייחודית ויצירתית של המטפלות.

לפני יותר משלוש מאות שנה ישבה אישה יהודייה מהמבורג, גליקל בת לייב, לכתוב ׳בלב דואב מאוד׳ את ספר זיכרונותיה. כשנתיים לפני כן היא התאלמנה מבעלה האהוב חיים האמל, וכדי להעסיק את עצמה בשעות נדודי השינה ולא לשקוע במרה שחורה החליטה לכתוב לשנים עשר ילדיהם ספר שנועד לחזק את מורשת אביהם ולהנציח את זכרו. אך למעשה העמידה גליקל במרכז את סיפור חייה שלה מילדותה ועד זקנתה, על רקע ההתרחשויות בסביבתה, וכך שילבה בחיבורה את האישי, המשפחתי והציבורי. בכישרון כתיבה יוצא דופן ביידיש, לשון דיבורה וקריאתה, ותוך שזירה של אגדות וסיפורים מגוונים בתיאור קורותיה, פורסת גליקל לפני הקוראים את מחשבותיה, רגשותיה ואמונותיה.

גליקל מספרת על חוויות של שמחה ושל צער, וחולקת איתנו הומור, נחת וסיפוק כמו גם כעס, תלונה ואכזבה. הקוראים מתוודעים לא רק לגליקל הבת, הרעיה, האם והאלמנה, אלא גם לגליקל הסוחרת הבקיאה והממולחת, המצליחה בעסקים, המפרנסת את בני משפחתה ומנהלת את ענייניהם. זיכרונותיה של גליקל מעמידים לפנינו, בקריאה מהנה, תמונה ספרותית־היסטורית מרתקת של אישה יהודייה מרשימה בת המאה השבע עשרה, של עולמה הרוחני ושל החברה שבה צמחה ופעלה.

יצירתה של גליקל נדפסת בספר זה בתרגום עברי ובלוויית הערות הבהרה מעטות. מהדורה דו־לשונית של החיבור, ביידיש ובתרגום לעברית, ובה מבוא נרחב ואלפי הערות, ראתה אור במרכז זלמן שזר בשנת תשס״ו (2006).

"הרגשתי את משקל החובות מקשה על הנשימה, כמו אפוד לחימה כבד שלוחץ על החזה, בכל רגע ביום. שבעה וחצי מיליון שקלים הפכו לכלא בטון שסגר עליי. שם, בלב הסופה, גיליתי את האמת: הניצחון לא שייך לגאון או למוכשר – הוא שייך לזה שמוכן לעשות הכל כדי לנחות על הרגליים".

את המסעדה הראשונה שלו פתח שלמה לרנר בגיל עשרים ושלוש. היא הניבה לו מאות אלפי שקלים מדי חודש, אז הוא פתח אחת נוספת, ואז עוד אחת. אבל אחרי ההצלחה המסחררת, הגיעו שנים קשות והוא מצא את עצמו בחוב של מיליוני שקלים, וחזר לישון על מיטת ילדותו בבית הוריו, מרושש, גרוש ומובס. ספקים, בנקים וחברות אשראי לא הפסיקו להתקשר. שלמה ידע שהוא טובע, אך החליט: הוא לא מוותר.

בכנות, בשפה פשוטה ובלי להסתיר דבר, לרנר מספר איך הצליח, מה למד מהכישלון, ואיך הצליח שוב, ובגדול. זהו אינו סיפור הוליוודי נוצץ אלא מדריך הישרדות מחוספס ליזמים ואנשי עסקים מכל התחומים, ולכל מי שנדחק אל הקיר וזקוק למפת ניווט בתוך החשכה הפיננסית או בתוך חשכה, בכלל. משטיפת מכוניות ברחובות בית שמש דרך משרדי מס הכנסה ועד לשותפות נדל"נית באלפי יחידות דיור במערב התיכון של ארצות הברית ובישראל – המסע הנחוש של שלמה ילמד כל אחד איך לפעמים דווקא הצלקות, הן הנכס הכי גדול שלנו.

- איזו עצה צריך לשמוע כל יזם מתחיל?

- מתי צריך להפסיק לסמוך על האינטואיציה?

- כיצד מנהלים משא ומתן גם כשנראה שאין לך מה להציע?

- ואיך נמנעים מכישלון בלי לוותר על החלומות?

שלמה לרנר הוא עורך דין, יזם ואיש עסקים בתחום הנדל״ן בישראל ובארצות הברית. משרת כרס"ם במיל'. בוגר תואר ראשון במשפטים ותואר שני במדיניות ציבורית. שלמה נשוי ואב לבן.

קדוש סוּפי מסתורי נעלם בין הסמטאות ובתי הקברות של דלהי העתיקה. את החלל שנפער ממלאים ניסיונות עיקשים של מספרים שונים להרכיב את סיפור חייו, לשחזר את דמותו מפיסות יומיום ומנבכי דמיונם.

סיטארה הוא ספר שמרחיק אל מחוזות גיאוגרפיים וספרותיים לא שגרתיים. העלילות מתרחשות בין כתליו של עולם מוסלמי אדוק וגברי, מרוצף איסורים, והדמויות הכבולות בו משתוקקות לפרוץ את הגבולות הנוקשים של קיומן. השפה החושנית והעשירה מתפתלת בין סמטאות העיר העתיקה, רודפת את הדמויות ונאחזת בהן כמו שד.

בתוך כך עולות השאלות היסודיות ביותר של הספרות: כיצד לספר סיפור? למי מותר לספר, על מי ועל מה? היכן עובר הגבול בין מציאות ובדיה?