מה אנחנו רוצים באמת

פרשת האוטובוס בקו 300, שבה ניסה ראש שב"כ לטייח הרג שני מחבלים שנתפסו חיים לאחר פיגוע חטיפה, מלווה את הציבור בישראל מאז 1984, זה יותר מארבעים שנה. הפרשה ממשיכה להיות רלוונטית וחשובה גם בימים אלה, שבהם היחסים בין זרועות הביטחון ומערכות השלטון לבין מערכת המשפט מתוחים, וימשיכו להיות כאלה, בנסיבות המיוחדות של מדינת ישראל. 

פרופ' יצחק זמיר היה היועץ המשפטי לממשלה בתקופה שבה התרחשה הפרשה. בספר זה הוא מציג את הדרמה תוך כדי התהוותה, על בסיס עדות שכתב לעצמו בזמן אמת, נשכחה בין קלסרים, התגלתה לאחרונה, ונכתבה מחדש לאור המצב במדינה. 

הספר הוא מעין רשומון מרתק, המציג שלל קולות ונקודות מבט על אותם אירועים, בעזרת ציטוטים מביוגרפיות ומראיונות עם אישים שונים, בהם שלושת אנשי שב"כ שחשפו את הפרשה. כך נפרסת בפנינו דרמה של יועץ משפטי לממשלה, שנאלץ לצאת למאבק קשה נגד שני ראשי ממשלה (יצחק שמיר ושמעון פרס), ונגד הממשלה כולה, ראש שב"כ וגם דעת הקהל, שביקשו כולם להשתיק את הפרשה. 

הפרשה נגללת כאן כמעין סיפור בלשי מותח, החושף את המורכבות בהתנהלות הצדדים, במתח שבין שמירה על שלטון החוק – לצרכים ביטחוניים. זהו דיוקן רב־לקחים של מערכות השלטון, אבל גם של מדינת ישראל בכללותה, ותמרור אזהרה בוהק לעתידה של מדינת ישראל. 

יצחק זמיר שימש דיקן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, היועץ המשפטי לממשלה (1986-1978) ושופט בית המשפט העליון (2001-1994). הוא זכה בפרסים ובאותות כבוד, בין היתר בפרס ישראל לחקר המשפט, בפרס א.מ.ת ובפרס יושב־ראש הכנסת לקידום שלטון החוק וערכי הדמוקרטיה.

מיהו הילד המחונן? מהם כלֵי המיון לאיתור מחוננים? מהן דרכי הטיפוח שלהם? בספר זה תמצאו תשובות לשאלות הללו, נוסף על מחקרי מעקב קצרי טווח וארוכי טווח, מידע על המחוננים בבגרותם וחומר מעורר השראה על מחוננות וערכים, על מחוננוּת ולקויות למידה, על מורי המחוננים ועל פרסי נובל.

ההתעניינות במחוננים היא תופעה כלל עולמית גורפת, המוּנעת בידי ההכרה הגוברת בכך שהמשאב האנושי הוא-הוא המשאב הראוי ביותר לטיפוח. הספר מיועד לפרחי הוראה שמתעתדים לשמש כמורים למחוננים; למורי מחוננים ותיקים שרוצים ללבות מחדש את הגחלת; למנחים, למדריכים ולמלווי פרויקטים של תלמידים מחוננים במגזר הציבורי והפרטי; ולהורים של ילדים מחוננים.

על  המחברים:

ברוך נבו

פרופסור בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. נושאי המחקר וההוראה שלו כוללים: הערכה ומדידה, אינטליגנציה אנושית, משאבי אנוש ומחוננות. עמד בראש ועדת ההיגוי הלאומית לחינוך מחוננים במשך כעשור. ניהל את המרכז הארצי לבחינות והערכה בשנותיו הראשונות.

שלומית רחמל

החלה את עבודתה עם כיתת מחוננים כמורה בבית הספר אחד העם בפתח תקווה, ובהמשך שימשה בו מחנכת כיתת מחוננים ורכזת כיתות המחוננים. משם המשיכה לתפקידי פיקוח במחלקה לחינוך תלמידים מחוננים במטה משרד החינוך, ושימשה כמפקחת לקידום תוכניות וכמפקחת ארצית. לאחר מכן התמנתה לראש האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, תפקיד שמילאה במשך כעשרים שנה.