ספר שיריה החמישי של
אפרת מישורי הוא שפופרת ואקום, שבתוכה מרחף כדור דחוס תוך כדי ויברציה תמידית: מצד אחד, נדחף מטה לתוך תהומות הכאב והייאוש, ומצד אחר, נדחף מעלה מכוח התקווה לשקט ואהבה. הכדור מכיל תרכיז מהול של מרכיבים, שאם נצמיד להם תווית-עם-שם נקבל את הצליל החלול של האוסף הבנאלי הבא: כאב, סבל, ילדות, ייאוש, חכמה, ברק, חולשה, בדידות, הורות, שנינה, אהבה, טבע, יחסים ושאר ירקות. אלה החיים. החיים שמפריעים לנו לחיות.
"
אנך ואנחה", יותר מן הספרים הקודמים, הוא עדות מודפסת: תולדה של השלמה כואבת בהצטרפות לרצף הזה, למשפחה הזאת.
אפרת מישורי, ילידת טבריה (1964), נשואה ליעקב (צייר) ואם לנמרוד. ב-1996 הפיקה מופע יחיד – "אני הדוגמנית של השירה" – המבוסס על שיריה. ב-2001 זכתה בפרס ראש הממשלה. מישורי היא ד"ר לספרות, שעוסקת בביקורת ספרות ואמנות ומלמדת כתיבה ופרפורמנס בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים.
מספריה הקודמים של אפרת מישורי: 2002: "
הפה הפיזי", הקיבוץ המאוחד, סדרת ריתמוס. 1999: "
נשיכות של דגים קטנים", שירים וציורים, אבן-חושן. 1996: "
ממרחקי אפרת", שירים 1996-1994, הקיבוץ המאוחד.
הבוהמה הביתית,