עיר ומלואה הוא סיפורה של העיר בוטשאש, ומתוכה עולה תמונת העיירה היהודית בפולין, בוטשאש, שאותה עזב עגנון בהיותו בן שמונה עשרה בלבד, שימשה רקע לרבות מיצירותיו, אך משעלה הכורת עליה ועל שאר קהילות אירופה, הפכה להיות כסמל לעיר היהודית שחרבה ולהוויית חיים שנתקפדה. ב``עיר ומלואה`` מעלה עגנון דמויות רבות של אנשים ונשים מכל שכבות החברה בפולין תוך כדי פריסת יריעה רחבה של עולמה של העיירה היהודית כולה: ``חמישה עשר אלף יהודים היו בבוטשאש שישה עשר אלף מהם הכרתי אנכי````, טען עגנון בהומור שלו. ואכן, עגנון הכיר את כל מבואיה ופינותיה ואת כל אישי העבר שלה ופרשת חייהם. הספר, הכתוב עם תשעה קבין של לב חם וראיית אמת של רומנטיקן מפוכח, מבורך בכל סממני כתיבתו של עגנון, שכבשו את לב הקוראים. שזורים בו סיפורים רבים שהם משיאי יצירתו.