רומן חדש מעזבונו של ש``י עגנון בסיפור זה המתפרסם כאן לראשונה בשלמותו, מתגלה לנו עגנון מחדש בשיא כוחו וברבגוניותו המפליאה. מרובים כאן היסודות האוטוביוגרפיים, ואנו פוגשים את עגנון הצעיר, המספר את סיפורו בגוף ראשון, בגרמניה בימי מלחמת העולם הראשונה. עגנון מתאר את שהותו בלייפציג, אחת מערי המסחר הגדולות של גרמניה (היום בגרמניה המזרחית). הוא מציג לפנינו עשרות אנשים, יהודים וגרמנים, גברים ונשים, צעירים וזקנים מכל שכבות החברה, שעמם בא במגע. כל אדם סיפור בפני עצמו, כל אדם עולם ומלואו. אנו פוגשים את היהודים הגאליצאים שהתיישבו בלייפציג באלפיהם, שרבים מהם עשו חייל בעסקיהם, אך המתלבטים בנסיונותיהם להתקבל כפאטריוטים בחברה הגרמנית והכואבים את ניתוקם ממורשתם ומן הסביבה בה גדלו. על כל אירועי הסיפור מעיבה המלחמה הגדולה שהגרמנים פתחו בה בקלות דעת פושעת ובהרגשת שנצחון מזהיר מובטח להם. והנה - התקוות הגדולות נכזבות, המלחמה קוצרת בנוער הגרמני למאות אלפיהם, גם בעורף נהרסים סדרי החיים, מחסור ומצוקה מתפשטים ומתגברים מיום ליום, אלא שהאנשים, וביניהם גם היהודים, ברובם הגדול אינם רואים את הנולד ואינם חשים בתבוסה הקרבה. מענינים במיוחד דמויות הגרמנים בסיפור זה. אין סופר יהודי שהשכיל לרדת לעומקן של הנפשות הנפתלות של הגרמנים כעגנון. הוא מציג לפנינו את הגרמנים בסיפורו כמוצרי ההיסטוריה הגרמנית בת אל שנים שבנבכיה ובסיבוכיה עגנון מגלה בקיאות מפתיעה. יסודות גרוטסקיים, קומיים וטראגיים משמשים בערבוביה, בנפשות הגרמנים שאליהם אנו מתוודעים בזכות אמונתו הגדולה של עגנון. גם לא חסרות צעירות גרמניות המחזרות אחרי הסופר העברי הצעיר המעורר את סקרנותן, וגרטי וליזה לוטה מוסיפות סממנים מבדרים חדשים לגלריה הגדולה של בחורות צעירות צמאות אהבה או אהבהבים המאכלסות כה רבים מסיפורי עגנון. בחנותו של מר לובלין, שהוא הכרך השלישי מסיפורי עגנון, שהופיעו לראשונה אחרי מותו, יצטרף בתודעת הקוראים אל הטובים שבסיפוריו של המספר הגדול.