כשסיימה תמר אריאל את שלב ה"מכין" בקורס הטיס, אחת ממפקדותיה כתבה לה: צריך להמציא מילה בשביל "מסירוּת" בסטנדרטים שלך. צריך גם להמציא מילה בשביל "כנות", "ערכים" ו"משמעת עצמית" בסטנדרטים שלך.
וכשסיימה את הקורס, רגע לפני שעמדה על מגרש המסדרים לחשיפת כנפי הטיס, עם החצאית הארוכה, כתבה לה אותה מפקדת: פגשתי אנשים רבים ופיקדתי על חיילים רבים ומצוינים, אך מעולם לא פגשתי מישהו/י דומה לך. להיות יוצא דופן, להשיג את היוצא דופן ובכך – והכי חשוב – להשפיע על אנשים. אין לי ספק שהשפעת על רבים בשלוש השנים האחרונות – במעגלים קרובים ורחוקים ביותר כאחד – ושכך תמשיכי לעשות. את מיוחדת, מדהימה, מוזרה ומסתורית. תודה על כך שהיית כל כך מסורה.
ואכן כזו היתה תמר אריאל, הבחורה הדתייה הראשונה שסיימה קורס טיס בחיל האוויר הישראלי, שסיפור חייה הייחודי והמרתק מובא כאן. הנווטת הוא מעין יומן שנכתב ושוחזר דרך דפי מחברות, רשימות והערות שכתבה תמר בעצמה ולעצמה, ודרך סיפוריהם של אלה שפגשו בה, שהו במחיצתה בילדוּת, בנערוּת, בחיל האוויר וברכס האנפורנה, שם מצאה את מותה הטרגי. הכתיבה בגוף ראשון, העדויות והסיפורים מעוררי ההשראה על אודותיה הופכים את הנווטת לספר שנוגע בכל אחת ואחד.
הנווטת הוא ספרו השביעי של רזיאל ממט, המתמחה בכתיבת ספרים על דמויות אמיתיות ועל אירועים אמיתיים.