עם מסעי הצלב היגרה והתיישבה חברה אירופית בת ימי הביניים בחוף המזרחי של הים התיכון. בכך נפתח פרק של מאתיים שנה שבו הייתה ארץ-ישראל נתונה להשפעה אירופית ושימשה ראש גשר לתרבות המערב במזרח התיכון.
עניינו של חיבור זה באידאולוגיה ובארגון של מסעי הצלב, במפעלם הקולוניזטורי של הצלבנים, בהתנחלותם והתיישבותם, ובייחוד במהותו של הממסד הצלבני לכל גילוייו. מן העימות והמפגש בין הכובשים האירופים ובין האוכלוסייה המקומית, לעדותיה ודתותיה, נוצרו מסגרות קיום ודפוסי תרבות ייחודיים, שנשתקעו בהם מסורות שלטון והנהגה של מזרח ומערב, ובו בזמן נולדו יצירות מקוריות שהשפיעו על תהליכי קולוניזציה ומסגרות קולוניאליות בדורות הבאים.
פרק לעצמו, שנתרחב כדי מונוגרפיה שלמה, יוחד בספר לתולדות היישוב היהודי במאתיים שנות שלטון הצלבנים בארץ ישראל. בפרק מתוארים חיי היישוב למן הכיבוש הצלבני - התגברות העלייה לארץ-ישראל, התהוותן של קהילות חדשות מבני המקום והעולים ממזרח וממערב, יחסי העדות למסורותיהן - ועד הכיבוש הממלוכי של החוף הצלבני והרס היישוב היהודי.
הספר משלים את מחקרו של פרופ' יהושע פראוור, 'תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל' (מהדורה שלישית, מוסד ביאליק: ירושלים תשל"א), אבל הוא עומד כולו בפני עצמו בחקר החברה הצלבנית ותרבותה, דרכי שלטונה, מערך כלכלתה ויחסה לאוכלוסייה המקומית.
איורים רבים, שמקורם בתקופה הצלבנית, ממחישים כאן לקורא את ייחודה ורבגוניותה של החברה הארצישראלית בשלטון הצלבנים.