בוא נלך הביתה אפרוח קטן

הֶחָתוּל הָרָאשִׁי מַזְמִין אֶת עֲמַלְיָה וְאֶת אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה תָּמָרָה לִפְגִישָׁה חֲשׁוּבָה בַּגִּנָּה. מָה הוּא רוֹצֶה לְסַפֵּר לָהֶן? וְהַאִם הֵן בַּדֶּרֶךְ לְגַלּוֹת מָה קָרָה לַנַּעַל הָאֲבוּדָה שֶׁל עֲמַלְיָה?   

יֵשׁ מְיָאוּ, סִפְרוֹ הַשְּׁלִישִׁי לִילָדִים שֶׁל אֶשְׁכּוֹל נְבוֹ, הוּא סִפּוּר עַל הָאֱנוֹשִׁיּוּת שֶׁיֵּשׁ בַּחֲתוּלִים, עַל הַגְּמִישׁוּת הַחֲתוּלִית שֶׁאֲנָשִׁים מְסֻגָּלִים לְגַלּוֹת, וְעַל הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ כָּבוֹד הֲדָדִי, נְדִיבוּת וְאֶמְפַּתְיָה יְכוֹלִים לְהוֹבִיל לְפִתְרוֹן יְצִירָתִי שֶׁל מַחְלֹקֶת. 

אֶשְׁכּוֹל נְבוֹ הוּא אַחַד הַסּוֹפְרִים הָאֲהוּבִים בְּיוֹתֵר בָּאָרֶץ.
סְפָרָיו תֻּרְגְּמוּ לִ־14 שָׂפוֹת וְזָכוּ בִּשְׁבָחִים וּבִפְרָסִים. גַּם אֶת סְפָרָיו הָאֲחֵרִים לִילָדִים, אַבָּא שֶׁל עֲמַלְיָה נוֹסֵעַ לְאוֹסְטְרַלְיָה וּמַחְשָׁבָה מַמְתִּינָה, אִיֵּר דֶּיְוִיד הוֹל.