נִינָה מְקַבֶּלֶת אֶת הַמַּתָּנָה הַנִּפְלָאָה בְּיוֹתֵר שֶׁאֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת - סוּס עֵץ.
הִיא קוֹרֵאת לוֹ אַרְנוֹלְד וְיוֹצֵאת אִתּוֹ לְהַרְפַּתְקָאוֹת סוֹעֲרוֹת.
יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁנִּינָה הָאַבִּירָה הַנּוֹעֶזֶת רוֹצָה לָקַחַת אֶת סוּסָהּ הָאֲצִילִי לִרְכִיבָה בַּפַּרְק -
אִמָּא לֹא מַסְכִּימָה.
הַאִם נִינָה תְּוַתֵּר?
וְאוּלַי, בְּעֶצֶם, הִיא וְאַרְנוֹלְד נְחוּצִים יוֹתֵר בְּמָקוֹם אַחֵר?
סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמְלֵא קֶסֶם עַל מִשְׁפָּחָה, עַל דִּמְיוֹן וְעַל הַצְּעָדִים הָרִאשׁוֹנִים לְעַצְמָאוּת