70 חידות פשוטות - אלכס בלוס

"לטעות זה אנושי", הכריז המוסד האמריקאי לרפואה (Institute of Medicine, IOM) בשנת 1999, בעקבות עלייה תלולה במספר התביעות המשפטיות על רשלנות רפואית. לשיטת IOM, כאשר טעויות או כשלים בטיפול הרפואי גורמים נזק ואף תמותה למטופל – אין לחפש אשמים; יש לחקור ולבדוק מה גרם לכך כדי למנוע אירועים דומים בעתיד. הרי אין בן אנוש שאינו טועה, והדבר נכון גם ביחס לרופאים, לאחיות, למנהלים ולשאר אנשי צוות רפואי העוסקים בחיי אדם. שינוי תפיסתי זה תרם רבות לבטיחות הטיפול בהמשך. מוסדות בריאות חוקרים ובודקים היום את עצמם באופן שוטף ומבקשים לשפר ולקדם את בטיחות הטיפול. בישראל, ניתן להעריך כי בשנים האחרונות מתרחשים כ־10,000 מקרי מוות בשנה כתוצאה מכשלים בטיפול הרפואי, וכי ההוצאה הכספית של מוסדות הרפואה עקב מקרים אלה מגיעה ל־3 מיליארד שקל בשנה.
ניהול סיכונים ובטיחות הטיפול הרפואי עוסק בעקרונות ובמושגי יסוד, בהיקף התופעה של נזקים שנגרמים בטיפול הרפואי, בהתפתחות תחום ניהול הסיכונים ברפואה ובתרבות הבטיחות הארגונית. מושם בו דגש על הגורם האנושי והארגוני, ונדונים בו היבטים משפטיים וביטוחיים, תהליכים של ניהול סיכונים בארגון הרפואי, דרכי הערכה ומדידה ומגמות עדכניות בתחומים אלה. פרק מיוחד מוקדש בספר לניהול הסיכונים בתקופת מגיפת הקורונה, שבאו בה לידי ביטוי היכולות הבלתי נדלות של מערכת הבריאות בישראל.
מחברי הספר הזה עוסקים זה שנים רבות בהנחלת נושאים אלה לצוותים הרפואיים. ללימוד התכנים הקשורים בהם, ולניסיון שנרכש עם יישומם, חשיבות רבה במיוחד בפקולטות לרפואה, בבתי הספר לסיעוד ובקורסים מובנים למקצועות הבריאות. קהל היעד של הספר הם בראש ובראשונה רופאים, אחיות, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, מנהלים וכל העובדים במוסדות הבריאות ועוסקים במישרין או בעקיפין בטיפול בחולים. עם זאת, גם קוראים שאינם עוסקים בתחום, ובכללם מטופלים, עשויים למצוא בו עניין.

הרומן האוטופי של אדוארד בלאמי, במבט לאחור: 2000–1887, שהתפרסם לראשונה בבוסטון בשנת 1888, הוא קרוב לוודאי הרומן האוטופי המצליח ביותר שראה אור אי פעם. עם הופעתו התניע הספר תנועת רפורמה חברתית בארצות הברית ובעולם כולו. הספר תורגם לשפות רבות, ובכלל זה לעברית ארכאית בשנת 1903 וליידיש בשנת 1905.

ג'וליאן וֵסט, אריסטוקרט אמיד שחי בבוסטון ב-1887, שוקע בשינת היפנוזה עמוקה. כאשר הוא מתעורר בשנת 2000 הוא מגלה שאמריקה הפכה לחברת מופת ריכוזית וא-פוליטית. זוועות הקפיטליזם של המאה ה-19 כמעט נשכחו; המחסור והעוני עברו חלפו מהעולם, והחברה הפכה להיות שוויונית ונמחקו שכונות העוני המטונפות של בוסטון. לכך התווספו המצאות טכנולוגיות כגון תאורה חשמלית לכול וחיבור כל בית אב לרשת כבלים טלפונית, בתי כול-בו מפוארים וממוכנים וכרטיסי אשראי. נוסף לאלו, הוא גם מוצא אהבה ששורשיה טמונים אי שם בעבר. כחסיד נאמן של תורת האבולוציה, ביסס בלאמי את יצירתה של אומה וחברה אוטופית על תפיסה שעיקרה "אבולוציה ולא רבולוציה", כלומר שינוי שאינו מונע מכוחה של אידיאולוגיה פוליטית מהפכנית. היעדרה של אידיאולוגיה חד-משמעית מחזונו הוא מה שאפשר לבלאמי להציע כפתרון למבוכות הזמן את הרעיון המתעתע של מונופוליזם לאומי וציבורי המחליף באופן אבולוציוני את מקומו של הקפיטליזם הפרטי והתחרותי.

קריאה מחודשת וביקורתית של במבט לאחור מציעה הזדמנות מצוינת לבחינתה של האמביוולנטיות המקופלת כמעט תמיד בחזונות של חברת עתיד א-פוליטית הטובלת בטכנולוגיות ונהנית משפע צרכני. מבעד לעדשת האוטופיה יכול הקורא העכשווי לראות כיצד חלק לא מבוטל מהחלומות החברתיים המוארים והאוטופיים של המאה ה-19 החשיכו והפכו לסיוטים במהלך המאה ה-20. כל שנותר עתה הוא לקוות שהחזונות האוטופיים לכאורה המתגשמים במאה ה-21 לא יפגשו גורל דומה.

ד"ר משה אלחנתי, אשר תרגם את הספר והוסיף מבוא מעמיק וביאורים, הוא היסטוריון של המודרניות המתמקד בהיסטוריה תרבותית של המאה ה-19, ובכלל זה באוטופיות ויקטוריאניות, בדגש על יחסי טכנולוגיה-חברה, בהיסטוריה של הפנאי בקרב מעמדות העובדים ובתולדותיו של הסנטימנט האקולוגי כתופעה מודרנית.