מתוך ההקדמה ל״הספרים החיצונים״ מהדורת כהנא - כרך א (אינה כלולה בכרך ב)
ישי רוזן־צבי
הקורפוס המכונה ״הספרים החיצונים״ או "ספרות בית שני״ אינו, למען האמת, קורפוס כלל, אלא מגוון רחב של ספרויות שנוצרו בין המאה השלישית לפני הספירה למאה הראשונה לספירה, כלומר בתקופה ההלניסטית והרומית מוקדמת. חלק מן הספרים נכתבו במקורם בעברית או בארמית, על ידי יהודים ביהודה או במזרח, וחלקם האחר נכתב ביוונית והוא משקף את עולמה של היהדות ההלניסטית, ובעיקר את זה של יהדות מצרים. אלא שהספרים לא נשתמרו במסורת היהודית. קהילת אלכסנדריה המפוארת חרבה במאה השניה לספירה, ואילו ליהודי ארץ ישראל ובבל בתקופת חז״ל לא היה ככלל עניין בשימורם של ספרים אלה. שפר גורלם של החיבורים אשר נכללו בתרגום השבעים, שהיה בשימושם של יהודי אלכסנדריה ואומץ מאוחר יותר על ידי העולם הנוצרי. חיבורים אלה עברו קנוניזציה והפכו לחלק מכתבי הקודש הנוצריים או נכללו במורשתן של קהילות נוצריות שונות.