הַכִּירוּ אֶת רוֹרִי הַדִּינוֹזָאוּר
כְּשֶׁרוֹרִי פּוֹגֵשׁ אֶת שֶׁלְדוֹן, סַרְטַן הַמַּחְמָד שֶׁל חֲבֵרוֹ הַטּוֹב, הוּא מַחְלִיט שֶׁגַּם הוּא רוֹצֶה לְאַמֵּץ לוֹ חַיַּת מַחְמָד מִשֶּׁלּוֹ. הוּא מְחַפֵּשׂ בְּכָל מָקוֹם – עַל צַמְּרוֹת הָעֵצִים וּבְתוֹךְ בּוֹרוֹת בָּאֲדָמָה – בְּמַטָּרָה לִמְצֹא יְצוּר שֶׁהוּא יוּכַל לֶאֱהֹב. רַק בְּסוֹף הַיּוֹם הָאָרֹךְ הַזֶּה, כְּשֶׁרוֹרִי כְּבָר מַתְחִיל לְאַבֵּד תִּקְוָה, הוּא פּוֹגֵשׁ פִּתְאוֹם אֶת ג'וֹרְג'.