ב-1508 הזמין האפיפיור יוליוס ה-2 את מיכלאנג`לו לצייר את תקרת הקפלה הסיסטינית שבקריית הווטיקן ברומא.
כל יועציו התנגדו לרעיון זה: למיכלאנג`לו בן השלושים ושלוש היה ניסיון מועט ביותר באמנות הפרסקו התובענית, ואילו ציור התקרה, 1100 מטרים רבועים שטחו, נועד להיות אחד המבצעים האמנותיים הגדולים ביותר מסוג זה שנודעו עד אז. מיכלאנג`לו גם הוא לא שש לרעיון. הוא ראה עצמו כפסל ולאו דווקא כצייר.
ואף על פי כן, בארבע השנים שלאחר מכן שקדו הוא וצוות עוזריו על התקרה הענקית, עשו אלפי רישומים ובילו שעות מפרכות על פיגום שהתנשא לגובה 15 מטרים מעל לרצפה.