"ויספרסו קצר" – שם עצם. שוט של ויסקי שנמזג לתוך כוס אספרסו כמעט ריקה. תמצית הבורגנות – מרה, לעתים חמצמצה אך מעלה חיוך. סמל של תרבות עצלה אך חריפה.
"ויספרסו קצר" הוא אוסף סיפורים קצרים המסופרים כולם בלילה אחד בבית קפה שכונתי בקריית מוצקין. הסיפורים הינם קטעי ביוגרפיה או דמיון שמספרים סיפור של דור. סיפור שהוא אישי אך גם לאומי ואוניברסלי, כיון שאבני היסוד שלו הן תחנות החובה במסלול החיים של רבים מאיתנו. מסלול שהינו נתיב רצוף שאלות קיומיות –
האם אפשר לאהוב אישה אחת כל החיים? איזה מין אבא אני לעומת אבא שלי? ושאלת השאלות – האם הבורגנות הזו היא כל מה שיש?
במקביל, בית הקפה, המשפחה המייסדת ושלל הדמויות הפוקדות אותו באותו לילה הם עלילה עצמאית וחופשית. עלילה על מערכת יחסים בין אב לבנו ועל מקום מופלא שמאפשר לבאים אליו להיות פשוט הם עצמם. כך, בשני צירי זמן, זה הלילי המתקדם לקראת זריחה, וזה של החיים מילדות ועד משפחה והורות, נע הקורא במבוך רגשי שלא ברור אם יש לו מוצא.