״המחשבה על בני, בן השלוש שמחכה לי במשך שנתיים, כשאני קבור בגיהינום של החמאס, נתנה לי כוח לשרוד את העינויים הקשים והאכזריים ביותר, את ההתעללות הנפשית ואת הניסיונות לשבור אותי, להכות ולהרעיב אותי עד הקצה. הם נהנו ממראה המוות, ואני התפללתי כל יום לאור, והאור שלנו ניצח את החושך שלהם.״ לאחר 738 ימים בגיהינום של החמאס, חמישים מטרים מתחת לאדמה, מביא החטוף אלקנה בוחבוט את סיפורו, שלוקח אותנו לחוויה עצומה ומטלטלת ולסיפורים שמעולם לא סופרו, חלקם אינם ידועים, ומהווים מסמך בעל חשיבות היסטורית. על אף העינויים, הרעב וההתעללויות הנפשיות, אלקנה החזיק בכל יום בתקווה לשוב אל אשתו רבקה ואל בנו דוד ראם. סיפור חייו מתחיל הרבה לפני החטיפה, בשני אירועים בלתי נתפסים שבהם ניצלו חייו בנס, ובהיכרותו עם רבקה, עולה חדשה מקולומביה שתהפוך במהרה לסמל של עוצמה. כיצד במצבי רעב קיצוניים הצליח לשרוד, מה הייתה משמעותה של מרלין, הבובה הדוממת שאלקנה יצר במו ידיו, כיצד נחגג ראש השנה באמצעות ציור של דג, כיצד חפר במו ידיו מנהרה יחד עם המחבלים כדי להציל את חייו, ואילו מאבקים פסיכולוגיים התחוללו בינו לבין המחבלים האכזריים שאפילו השטן היה מסמיק לנוכח מעשיהם. גם כאשר הפך לשלד עצמות מצולק, זב דם וחולה, המשיך לראות את האור מול מי שתכלית חייהם הייתה מוות. בסופו של דבר האור ניצח, והוא שב בחיים
בטבח 7 באוקטובר נחשף העולם כולו לזוועות שביצע חמאס באזרחי ישראל ובתושביה. לרגע היה נדמה שזהו קו פרשת המים: שהפעם הם יבינו, שהעולם יתקומם נגד הברבריות, יתייצב לימינה של מדינת ישראל ויפסיק להטיל ספק בזכותה של המדינה היהודית להתקיים ולהגן על עצמה. אך בתוך ימים לא רבים, התקווה הזאת קרסה ונגוזה – גל חזק ורדיקלי מאי־פעם של אנטישמיות ואנטי־ישראליות שטף את ארצות הברית ואת המערב כולו – מהקמפוסים, דרך מקומות העבודה ועד הרחובות.
באינתיפאדה על ההדסון חושפת אופיר דיין את הסיפור המלא מאחורי הקריסה הזאת: מתי נהפכו היהודים וישראל מהאנדרדוג שכולם בעדו לפריווילגים המדכאים? איך נהפכה המילה "ציוני" לקללה וישראל לאויבת הצעירים הליברלים והמשכילים? מדוע קריאות לרצח יהודים הן "תלויות קונטקסט"? היכן מתפתחות עלילות דם נגד סטודנטים, מרצים ופעילים יהודים רק בשל יהדותם? וכיצד כל זה משפיע על יהודים וציונים שמודרים ממקומות עבודה, מלימודים ומפעילות חברתית?
אינתיפאדה על ההדסון הוא תמרור אזהרה הקורא לנו לשים לב לשינוי הדרמטי באופן שבו ישראל נתפסת בעיני צעירי המערב ולהבין את גודל האתגר שבפניו אנחנו ניצבים. זוהי קריאה להתעורר כשעוד אפשר לתקן; קריאה שמטרתה לדרבן אותנו לספר מחדש את הסיפור של מדינת ישראל בצורה שתבטיח את המשך התמיכה הבינלאומית בקיומה.
אופיר דיין, ממובילות המאבק על שמה של ישראל בקמפוסים הקיצוניים כנשיאת "סטודנטים תומכי ישראל" ובעלת תואר ראשון ושני ביחסים בין לאומיים מאוניברסיטת קולומביה. קצינה במיל' בדובר צה"ל ופרשנית בכלי תקשורת רבים בארץ ובעולם, וחוקרת בתחום הביטחון הלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
המחיר שלנו:
67
₪