אני מבקש לב דופק, נפש חיה - סיפורים וגעגועים לאהרון דוד גורדון מאת חבריו
מה ידעו בני דורו על אהרן דוד גורדון? מה חשו כלפיו חבריו הקרובים, תלמידיו והפועלים שהלכו בעקבותיו? ספר זה מרכז לראשונה בין כריכה אחת עשרות עדויות אישיות, מאמרי זיכרון ומכתבים שנכתבו על גורדון (1856–1922) - ההוגה והחלוץ שביקש לחולל מהפכה של ממש בנפש היחיד ובנפש האומה. בין דפיו של הספר מתגלה דמות חיה ורוחשת: איש שהעדיף את המעשה על הדיבור, את השדה על בית המדרש, ואת החיים הפשוטים על כל הון ומעמד. החברים שכתבו עליו פנו אליו בכינויים כמו "אחינו החביב", "רענו ומורנו" ו"אב רחמן" - ביטויים שמעידים על קשר אנושי עמוק ונדיר. הספר כולל ארבעה חלקים: עדויות אישיות וסיפורי זיכרון, מאמרים עיוניים על משנתו, לקט מכתבים מרגשים ששלחו לו חבריו, ותיעוד דבריו בוועידות מרכזיות — כפי שנאמרו, ללא עריכה. בין הממצאים: מאמר של ראובן בריינין משנת 1904 שלא היה ידוע לחוקרים עד היום, וכן קטעים מדמותו הספרותית של גורדון כפי שעיצב אותה ידידו יוסף חיים ברנר. 310 עמודים | הוצאת כביש אחד
מה העסיק את המורים והמורות — היוצרים האמיתיים של מערכת החינוך העברית — פעם, בתקופת היישוב? מה שמעסיק אותם כיום: מטרות החינוך, חינוך לערכים, טיפוח מוטיבציה, בעיות משמעת, מעמד המורים. מבחינת השאלות המהותיות, מסתבר, אין הרבה חדש תחת שמש החינוך. זהו, אכן, הרושם העמוק והמפתיע שהספר הזה מותיר בקוראיו; פעם, לפני שהיו מדינה ומשרד חינוך, ולפני שהיו תיאוריות מדעיות על הוראה ולמידה, ולפני שהיו מדידות ודירוגים לאומיים ובין־לאומיים, ולפני שהיו מחשבים ובינה מלאכותית, אנשי ונשות החינוך התחבטו באותן שאלות שמעסיקות את אנשי ונשות החינוך כיום, וגם — הציעו תשובות דומות. ההבדל המהותי בין אז והיום הוא שאז אנשי ונשות החינוך הקימו מדינה חדשה; הם היו חלוצי חינוך נלהבים, וכל מהלך בכיתה היה גורלי לעתיד האומה...
ד"ר נאוה דקל כתבה ספר "מדליק" מבחינת תוכנו וסגנונו; ספר חובה לאנשי ונשות חינוך ולכל מי שרוצה לדעת מאין באנו, וגם — ולאן אנחנו הולכים, או צריכים ללכת.
פרופ' יורם הרפז
ד"ר נאוה דקל היא היסטוריונית של חינוך ומרצה לחינוך. מחקריה עוסקים בראשית החינוך העברי בארץ ישראל, בקולם ובמעמדם של המחנכות והמחנכים, בתפיסות יַַלְְדוּת ובהיבטים מגדריים בחינוך.
המחיר שלנו:
70.40
₪