אל תראה אותי ככה

סיפורים מאזורי הסְפָר מאת עֹֹמר ברטוב פּוֹרשׂ בפנינו תמונה של עולם מורכב להפליא, עשיר במיפגשי תרבויות וגם עתיר ניגודים וסתירות. הסְפָר של מזרח אירופה – חבל ארץ נרחב המשתרע מן הים הבַּלטי עד אל הבַּלקנים – נשלט במשך מאות שנים בידי כמה ממלכות ואימפריות, וחלקים ממנו, ובהם חבל גליציה, עברו מדי פעם מיד ליד. לאורך הדורות, הגבולות המדיניים לא חפפו את ההפרדה בין קבוצות אתניות שונות – פולנים, אוקראינים ואחרים – או בין בני דתות מתחרות, כמו קתולים, אורתודוקסים, או זרמים נוצריים אחרים. ובתוך כל התערובת האתנית-דתית הזאת חיו מיליוני יהודים, שניסו כמיטב יכולתם לשרוד, הן כלכלית והן חברתית ותרבותית.

במהלך המאה ה-19, הרעיונות של הקידמה האירופית, החילונית ביסודה, התחילו לחלחל גם אל הקהילות היהודיות המסורתיות, וקראו תיגר על המיבנים החברתיים הישנים. במקביל הלכה וצמחה האנטישמיות הלאומנית, שאינה אך ורק דתית. וכך, במיפנה המאה ה-20, שאלות כמו דתיוּת מול חילוניוּת, או אמנסיפּציה לעומת ציונות, נעשו לנושאים בוערים, מלהיטי-רוחות. עד שבאה מלחמת העולם השנייה וגרפה באחת את כל העולם הזה אל התהום.

בסיפורים מאזורי הסְפָר שוזר ברטוב סביב בּוּצ'אץ', עירו הגליציאנית של ש"י עגנון, מבחר מרתק של סיפורי חיים – סיפורם של אנשים וקהילות, של זרמים חברתיים, דתיים ופוליטיים – יחד עם מקורות היסטוריים וספרותיים מגוּונים. ותוך שילוב מרתק של סיפור המשפחה הפרטי שלו, בעיקר משפחת אמו, ילידת בּוּצ'אץ', הוא יוצר פּסיפס מרהיב של תרבות מפוארת לאורך מאות שנים – בצמיחתה, בשגשוגה, ולבסוף בכליונה. 

עֹמר ברטוב הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת בּראוּן, רוֹד איילנד, ומחזיק בקתדרה ללימודי שואה ורצח עם. עם ספריו החשובים ופורצי הדרך נמנים צבאו של היטלר (דביר, 1998); היהודי בקולנוע: מ'הגולם' ל'אל תגעו לי בשואה' (עם עובד, 2008); אנטומיה של רצח עם: חייה ומותה של עיירה ושמה בּוּצ'אץ' (עם עובד, 2020).

"הספר שוזר באלגנטיות היסטוריה, אגדה, ספרות וזיכרונות אישיים, עם ההבחנות חדות-המבט של ברטוב. רישום-זיכרון מעמיק של ציוויליזציה שנמחקה". - פרופ' שאול פרידלנדר, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס

"כתוּב באופן נפלא וספוּג בסיפורים מאזורי הסְפָר של גליציה ומארץ ישראל – הישג יוצא מן הכלל". - פרופ' יאן גרוס, אוניברסיטת פרינסטון

שושנה לסרי רצתה ללמוד פילוסופיה, וקשיי פרנסה הוליכו אותה להתמחות בהנדסת מבני נתונים. המוזיקה הייתה כל עולמו של ראם גיגי, ולקות עצבית גלגלה אותו להיות מדען אקלים. הסיפור שלהם – הזוג הנשוי הראשון בסיפורת של שמעון אדף; פגישתם האקראית לכאורה, מתחי הזוגיות, ההורות – משתרע על פני ארבעה עשורים של מציאות ישראלית. 

שם הספר מספיק מציאות יכול לרמז ששמעון אדף מציע לנו, בתקופה הקשה שבה אנו נמצאים, סוג של אסקפיזם, בריחה לעולמות אחרים, גדושי מסתורין. ואמנם, הרומן תפור בחוט של מסתורין, אבל, אין זה מסתורין פנטסטי או רליגיוזי, אלא מסתורין כלכלי-פוליטי, המשמש כלי בידי אליטה לא מזוהה לנכס לעצמה עוצמה ולפגוע בפרטיותם ובחירותם של בני אדם.  

נראה כי במספיק מציאות מתעמק שמעון אדף, שהוא, לעניות דעתי, הסופר הישראלי החשוב ביותר בזמננו, ביחסים המורכבים שבין פוליטיקה ומיתולוגיה בהווה הישראלי המעורער והנפיץ, ובמקומן של האמת ומראית העין של האמת בתוך היחסים הללו. 

                                                                                               יגאל שוורץ 

זהו ספרו העשרים של שמעון אדף. יצירתו זיכתה אותו, בין השאר, בפרס ספיר, פרס ניומן ופרס לנדאו.