בעקבות מלחמת ששת הימים הפכה העיר העתיקה לחלק מירושלים המאוחדת והישראלית. מדינת ישראל נדרשה להתייחס לעיר ההיסטורית מלאת המקומות הקדושים לא רק כמחוז געגועים היסטורי אלא גם כמרחב תחת שליטתה. לא רק ניהול העיר העתיקה הציב אתגר גדול אלא גם הצורך לפתחה פיזית, לדאוג לשימורה, ובעיקר לקבוע מסמרות ביחס לעתידה. מהי העיר העתיקה, שאלו את עצמם הישראלים, האם רק מקום היסטורי קדוש? האם מלבד שורשי אמונתנו ו"סלע קיומנו" נמצאים בעיר העתיקה גם שורשים ציוניים וישראליים שאותם מן הראוי לטפח? לרבים היה ברור שיש לפעול במהירות ובנחישות על מנת להפוך את העיר העתיקה וסביבתה לישראליים. אך מה יש ומה ניתן לעשות עם העיר העתיקה, מרחב זר – ערבי, מוסלמי ונוצרי – כמעט לא יהודי ובוודאי שלא ישראלי? ספרו החשוב של דורון בר עוסק במערכת היחסים המורכבת של הממסד הישראלי עם העיר העתיקה ומצביע על המאמץ הניכר שנעשה בתקופה זו לעצב את נופה הייחודי. תחת מדינת ישראל הוכנה בפעם הראשונה בתולדות האזור תוכנית מתאר והוקם גן לאומי סביב החומה; הרובע היהודי שוקם ואוכלס מחדש; ברחבי העיר העתיקה נערכו חפירות ארכיאולוגיות רחבות היקף. פותחו מקומות קדושים יהודיים, מוזיאונים ואתרי זיכרון ישראליים. שמות רחובות שונו ונעשו ניסיונות לפתח את הרובע המוסלמי, שם גם התבססה התיישבות יהודית אידיאולוגית. אתגר בפני עצמו הציבו השליטה והניהול של החראם א-שריף/הר הבית, המקום השלישי בקדושתו באסלאם, אך גם מקום בית המקדש החרב. על אף תהליך הישראליזציה הנרחב שעברה העיר העתיקה בשנים הראשונות שלאחר המלחמה, נותרו עיקר חלקי העיר העתיקה כארץ זרה עבור רבים מהישראלים, וגם היום ביטוייה של היהדות והישראליות באזור זה מצומצמים מאוד. פרופ' דורון בר מרצה במכון שכטר למדעי היהדות, חוקר את המקומות הקדושים העממיים והלאומיים במדינת ישראל; פרסם ספרים ומאמרים רבים על יד ושם, הר הרצל, הכותל המערבי וההיסטוריה המרחבית של ירושלים.
מיהו הילד המחונן? מהם כלֵי המיון לאיתור מחוננים? מהן דרכי הטיפוח שלהם? בספר זה תמצאו תשובות לשאלות הללו, נוסף על מחקרי מעקב קצרי טווח וארוכי טווח, מידע על המחוננים בבגרותם וחומר מעורר השראה על מחוננות וערכים, על מחוננוּת ולקויות למידה, על מורי המחוננים ועל פרסי נובל.
ההתעניינות במחוננים היא תופעה כלל עולמית גורפת, המוּנעת בידי ההכרה הגוברת בכך שהמשאב האנושי הוא-הוא המשאב הראוי ביותר לטיפוח. הספר מיועד לפרחי הוראה שמתעתדים לשמש כמורים למחוננים; למורי מחוננים ותיקים שרוצים ללבות מחדש את הגחלת; למנחים, למדריכים ולמלווי פרויקטים של תלמידים מחוננים במגזר הציבורי והפרטי; ולהורים של ילדים מחוננים.
על המחברים:
ברוך נבו
פרופסור בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. נושאי המחקר וההוראה שלו כוללים: הערכה ומדידה, אינטליגנציה אנושית, משאבי אנוש ומחוננות. עמד בראש ועדת ההיגוי הלאומית לחינוך מחוננים במשך כעשור. ניהל את המרכז הארצי לבחינות והערכה בשנותיו הראשונות.
שלומית רחמל
החלה את עבודתה עם כיתת מחוננים כמורה בבית הספר אחד העם בפתח תקווה, ובהמשך שימשה בו מחנכת כיתת מחוננים ורכזת כיתות המחוננים. משם המשיכה לתפקידי פיקוח במחלקה לחינוך תלמידים מחוננים במטה משרד החינוך, ושימשה כמפקחת לקידום תוכניות וכמפקחת ארצית. לאחר מכן התמנתה לראש האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, תפקיד שמילאה במשך כעשרים שנה.
המחיר שלנו:
78.40
₪