אורו הגנוז

כובעים וחליפות הוא אסופת סיפורים קטנים שקורים בישיבה גדולה. המקום שבו חיים צעירים חרדים מגיל שמונה־עשרה ועד לחתונתם. גיבורי הסיפורים הם בחורי הישיבה השונים, שעל אף האחידות במראה החיצוני שעלולה להותיר רושם של עדר בשחור־לבן — מתגלים כטיפוסים אינדיבידואליים, שנונים, מוזרים ובעלי הומור פנימי שזר לא יבין. לכאורה.

הישיבה אמנם נתפסת כ"תיבת נח" בשפתם של המשגיחים, אך בעצם היא טריטוריה שיש ממנה יציאה החוצה וכניסה פנימה, ולמרות הטוטאליות שהיא דורשת בשעות הלימוד הרבות, בהתמדה ובגאוות היחידה — ברקע מתנגנים שירים מגלגלצ, על ספות בלובי במלונות פאר מתרחשות פגישות שידוך רומנטיות ובפינות נסתרות באוצר הספרים ישנם בחורים שקוראים וכותבים שירה, סיפורים והגיגים. ומעל לכול מרחפת כל הזמן, אם כי לא תמיד באופן מורגש, הסיסמה "תורתם אומנותם".

עדן אביטבול הוא משורר, תסריטאי וכותב טור שבועי. כובעים וחליפות הוא ספר הפרוזה הראשון שלו והוא עיבוד מחודש לטור "סיפורים מהישיבה" שפרסם במשך ארבע שנים במוסף "מוצש" של "מקור ראשון". 

הסיפורים נכתבו מתוך שתי נקודות מבט: הראשונה היא פנימית, אותנטית, של מי שהיה בחור ישיבה בעצמו. השנייה היא של מתבונן מבחוץ וממרחק הזמן. שתי נקודות המבט מאפשרות מנעד פרוזאי שיש בו גם אהבה וגם ביקורת, גם חמלה וגם חשבון נפש, גם אמת עובדתית וגם בדיה. אבל רק בדיה כזאת שהיתה יכולה לקרות באמת.

בנקודה כלשהי נדמה שכולם יודעים לאן הם הולכים: הם מתקדמים בעבודה או לומדים לימודים גבוהים, נניח באקדמיה למוזיקה. הם מתאהבים ומתחתנים ויוצאים לרילוקיישן, נניח לאוסלו. ואייר עשתה הכול לפי הסדר. יותר מזה, היא הצטיינה.

אבל הפירוק התנגש בה חזיתית: נישואיה התמוטטו, הקריירה המוזיקלית שלה נקטעה, ובגיל שלושים ואחת היא חוזרת אל העיר שבה גדלה כאילו מעולם לא עזבה אותה.

היא נודדת בין סאבלט לסאבלט, מותירה רק חריכות קטנות במרחב. סרטוני הדרכה ביוטיוב הופכים לפסקול היחיד של חייה ולאמצעי הניווט שלה בעולם. הם מחליפים את המשמעות, ובהיעדר כל עוגן אחר - מורים לה איך לחיות.

ברומן חניכה מבריק נועה סוזנה מורג משרטטת חיי אנשים צעירים לאחר המגפה ובתוך אי יציבות פוליטית, המושלכים אל הלא כלום. זהו סייסמוגרף של תקופה שבה הפנים והחוץ מתמוססים זה בזה, בעידן אלים שבו האמת היא רק אופציה אחת, ולאו דווקא העדיפה.

איך תנהג ליאנה כשתייר צרפתי יפה תואר יבקש ממנה עזרה יוצאת דופן? איך תהפוך הצפייה בסרט אי.טי. לזירה של חשבון נפש עבור נגה? איך תמצא איריס את הדרך לחקור ספק הזיה־ספק זיכרון ילדות מטריד שצץ לנגד עיניה רחוק מהבית?

כמו בשלוש הצגות יחיד עולות ליאנה, נגה ואיריס, על במת הנובלה. השלוש נפגשו אי־אז כסטודנטיות לתיאטרון וחלקו דירה תל־אביבית. מאז התפצלו דרכיהן.

המחברת עפרה בן־עמי חוקרת את עולמה של כל אחת מהשלוש בנקודת זמן אחרת מתוך קשב עמוק לקולה הכן, הרגיש והנוקב. בין תמימות לפיכחון; בין כניעה לפעולה; בין פגיעות לעוצמה מתעצבת כל אחת ומגלה את כוח היצירה והחיים שבה. ומקולותיהן השונים עולה גם מנגינה אחת של התבגרות נשית שובת לב. 

נותנות סימנים בזמן הוא ספרה השני של עפרה בן־עמי. ספר הביכורים שלה, ראויה לאהבה, ראה אור ב־2021 בהוצאת מטר.