אושוויץ, וידוי: הייתי הרופא היהודי של מלאך המוות

שנות החמישים של המאה העשרים. בעיירת הנופש הרדומה מרהאם החיים זורמים על מי מנוחות. כל איש ואישה יודעים את מקומם. לוטי סוויפט, שאומצה על ידי משפחת הולדן המכובדת, מקבלת עליה בשמחה את הסדר הקיים, בעוד סיליה, בתם של בני הזוג הולדן, היתה שמחה לפרוץ את המגבלות שהוא מטיל. 

לכן, כשקבוצת בוהמיינים עוברת להתגורר בארקדיה, בית אר-דקו מפואר שצופה אל הים, הבנות נמשכות מיד לאלטרנטיבה הקסומה שנדמה שהם מציעים. למה שמתרחש בבית ההוא יהיו השלכות טרגיות וארוכות טווח עבור כולם. 

חצי מאה מאוחר יותר, בית ארקדיה עובר שיפוץ, ורגשות עזים שבים ומתעוררים בקרב ותיקי העיירה. ככל שהעניין סביב הבית גדל והוא חוזר להיות שוקק חיים, כך צפים הסודות שנקברו בו אז ועולים ועמם השאלה: האם אפשר באמת להשאיר את העבר מאחור?

"מויס מייצרת עלילה יפהפייה ועל-זמנית, השזורה בקסמי עיירת נופש מנומנמת." – Good Housekeeping

"נפלא." – Publishers Weekly

חיים נחמדים, נורמליים. האם מדובר בבקשה יותר מדי גדולה? בשביל ריילי ת׳ורן, כנראה שכן.

גרושה. חסרת פרוטה. חיה עם חבורת שותפים קשישים. וההזיות האלה שהיא מתעלמת מהן בחריצות ונחרצות? אימא שלה, הקוראת בקלפים, משוכנעת שמדובר בחזיונות מנבאי עתידות.

ובדיוק כשנראה שהמצב לא יכול להיות יותר גרוע, בלש פרטי חתיך-הורס-בצורה-לא-חוקית מופיע על מפתן דלתה בחיפוש אחר השכן שלה. אלא שאז מתברר שהשכן נרצח.

ניק סנטיאגו לא יודע לשחק יפה עם אחרים. אלא אם כן ה"אחרים" שייכים לקטגוריית ׳בעלות שכנוע נשי׳. קריצה קריצה. הוא מורד, כבשה שחורה, גבר שמעדיף בופה של אפשרויות מאשר להיות תקוע על אותה מנה ראשונה בכל לילה, אם אתם מבינים למה הוא מתכוון.

כשריילי היפהפייה — קרוב לוודאי שהיא מדיום — מתמקמת בראש רשימת החשודים, ניק מתנדב לגלות מי ביצע את הפשע. רק בגלל שהוא אוהב לפתור מקרי תעלומה, לא חלילה בגלל שהוא רוצה להיות הגיבור שמציל העלמה במצוקה.

אז עכשיו נותר להם רק לגלות מי לחץ על ההדק, לוודא שבלש המשטרה "הפדנט" נוטר הטינה לא מפריע להם בחקירה, ולהבין מי הוא הגבר הזר שטוען כי נשלח לעזור לריילי לחדד ולשפר את כישרונות המדיום שלה. וכל זה לפני שהרוצח יגלה שהיא קצה לא פתור שצריך להיפטר ממנו.