הספר "הטיפול הדיאדי: מחשבות מחדר הטיפול" מהווה אבן דרך נוספת בחשיבה על המודל הדיאדי החיפאי: טיפול אם־ילד, אב־ילד — פרי הניסיון וההבנה שהתגבשו בשנים האחרונות במפגש היום־יומי עם דיאדות רבות בחדר הטיפול. העבודה הטיפולית הדיאדית שואבת את המשגותיה מתוך תפיסה פסיכודינמית של טיפול בילד, מתיאוריות מערכתיות הקשורות בעבודה עם משפחות ומהמחקר ההתפתחותי. במקביל, התיאוריה הפסיכואנליטית על זרמיה השונים מהווה תשתית עשירה להבנת תכנים תוך־אישיים ובין־אישיים הנוגעים להתפתחות הרגשית של הילד, להיבטים של הורות ולתהליכים הפועלים במפגש הטיפולי הדיאדי. הרעיון המרכזי המלכד את החשיבה המגוונת של המטפלים הדיאדיים הוא החשיבות הרבה המיוחסת להקשר ההתפתחותי שבו גדל הילד ולגורמים בתוך היחסים העלולים לשבש את התפתחותו. נקודת מבט זו רואה בנוכחות הממשית של ההורה בעשייה הטיפולית מנוף התפתחותי רב חשיבות עבור כל השותפים בתהליך. כמו קודמו, גם הספר הנוכחי הוא אסופת פרקים שנכתבו על ידי קלינאיות בכירות, הבאות מתחומי טיפול שונים, במפגש עם סוגיות קליניות מגוונות. הוא דן בחשיבותה של הערכת הדיאדה ואפיוניה; משמעותה של הפרעה מוקדמת ביחסים; עבודה דיאדית עם ילדי בית ספר; יישום המודל מול "המשפחה החדשה"; ושילוב אומנות ותנועה בעבודה הטיפולית. סוגיות אלה מחדדות את תפקידו של המטפל בחיפוש אחר הטכניקה הטיפולית המתאימה מול מצבים רגשיים ייחודיים הנוגעים באישיותו של ההורה, באפיוניו וצרכיו של הילד וביחסים ביניהם, ובאיתור "השפה" הטיפולית הנכונה לדיאדה המסוימת ולכל אחד מהשותפים בה. חלק מהפרקים יוצרים חטיבה רעיונית, ואחרים מהווים תוצר של חשיבה ייחודית ויצירתית של המטפלות.
בשנת 2003 התקיימה בלונדון הפגנה של שני מיליון משתתפים נגד המלחמה בעיראק. זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר בתולדות העיר לונדון, והיא הונהגה על ידי ארגונים ופעילים סוציאליסטים; אפשר לומר שהקשר בין סוציאליזם לפציפיזם היה ברור בבריטניה לכל. ספרו של אבי קליין מתאר את היווצרותו של הקשר בין סוציאליזם לפציפיזם שהתעצב בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, והתגבש כזרם נפרד: "פציפיזם סוציאליסטי". זרם זה הדגיש שהמבנה החברתי צריך להיות מבוסס על אחווה ושוויון, ולפיו ללא צדק חברתי לא ייתכן שלום עולמי.
בשם הצדק והשלום בודק תמות בולטות כגון התנגדות לאימפריאליזם, תמיכה בעיקרון אחווה כלל-אנושית, סרבנות מצפון, עיקרון השביתה נגד המלחמה, לצד אירועים בולטים בעברה של בריטניה כמו מלחמת הבורים, מרוץ החימוש ומלחמת העולם הראשונה; באמצעותם מוסבר מדוע הפך הפציפיזם הסוציאליסטי לדומיננטי במחנה הפציפיסטי הבריטי עד סוף תקופה זו לעומת זרמים אחרים שהתחרו בו באותה תקופה (כמו למשל הפציפיזם הליברלי והפציפיזם הדתי-נוצרי), ומדוע הוא נשאר דומיננטי בה עד עצם היום הזה.
אבי קליין מבקש להסביר בין השאר את השפעת המהפך במחנה הפציפיסטי על הפוליטיקה הבריטית, את היותו אחד הגורמים שהביאו לנפילת המפלגה הליברלית ולעליית מפלגת הלייבור בשנת 1924, אשר חלק גדול מחבריה היו פעילי שלום וסרבני מצפון, כולל ראש הממשלה הנבחר שלה, רמזי מקדונלד.
ד"ר אבי קליין הוא היסטוריון ומומחה לבריטניה בעת החדשה.
המחיר שלנו:
71
₪
עניינו של הספר שלפנינו - הערות לשוניות בפרשנות רב סעדיה גאון לספרי המקרא – הוא תרגומו ופירושו הערבי־היהודי של רב סעדיה גאון לספרי המקרא, וליתר דיוק – הערותיו בפירושו לאופן תרגומו, הערות שמהן מצטיירת תמונה חדשה של היחס להבנת המקרא ושל התגבשות הדקדוק של הלשון העברית. יצירתו הספרותית־הרבנית השופעת והמגוונת של רב סעדיה גאון (מצרים-ארץ ישראל-בבל, 892–942) חוללה מהפכה עצומה בספרות עם ישראל בדורו, והשפעתה המרובה נמשכה דורות רבים לאחר מכן בקרב כל קהילות ישראל, שחיו במרחב של התרבות הערבית־המוסלמית – בארצות המזרח, בצפון אפריקה ובספרד. למעשה, רב סעדיה גאון הוא שגיבש את האסכולה התרבותית הידועה בשם תרבות ערבית־יהודית. עניינו של הספר שלפנינו הוא תרגומו ופירושו הערבי־היהודי של רב סעדיה גאון לספרי המקרא, וליתר דיוק – הערותיו בפירושו לאופן תרגומו, הערות שמהן מצטיירת תמונה חדשה של היחס להבנת המקרא ושל התגבשות הדקדוק של הלשון העברית. ד"ר איילת כהן היא מרצה וחוקרת של הלשון העברית באוניברסיטת חיפה, בחוג ללשון עברית ובלימודי היסוד בלשון העברית במכללה האקדמית גורדון בחיפה ובמכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה. בעלת ניסיון עשיר בהוראת הלשון העברית על רבדיה השונים, הבעה והבנה ואוריינות עברית אקדמית. מחקריה עוסקים בלשון הערבית־היהודית של ימי־הביניים ובתרבותה, ובעיקר בפרשנות המקרא שנכתבה בלשון זו בימי־הביניים. מרבית ממחקריה הוקדשו להערות הלשוניות בפרשנות רב סעדיה למקרא. ד"ר כהן רואה בהוראה שליחות עליונה. אוהבת מאוד ללמד ומובילה לומדים ואנשי חינוך רבים.
המחיר שלנו:
104
₪